אנחנו ניפגשים ארזי, כדי לזכור ולהזכיר את מי שהיית, כדי לכאוב את ההחמצה הגדולה שאינך עימנו עוד. כואבים את ההחמצה על מי שלא תהיה.
ארזי שלי, אתה חסר לי כל כך.. חושבת עליך ביום ובלילה.
תקופת הקורנה על סגריה הייתה לי זמן התבודדות נטו ללא הסחות עם ארזי שלי, בתמונות, בסרטונים ובסיפורים ששיתפתם אותי החברים. התוצאה כפי שרובכם יודעים ספר- דרך ארז | לגעת בשמיים. לגעת באדם. ואתר אינטרנט על שם ארז.
לא אעמיד פנים, אשמח שכמה שיותר אנשים, צעירים ומבוגרים בציבור, בחה"א ובצבא ייחשפו לספר ולאתר, כי ארז בדרכו מספק צידה לכולנו מקטן ועד גדול, מהווה השראה לחיים בריאים ובעלי משמעות. ואולי אתם יכולים לסייע בחשיפה.
במרץ 2019 נסגרו השמים בארץ . התעופה האזרחית בארץ ובעולם מאז נמצאת בעיצומו של משבר הגדול ביותר, כשרק חודשים קודם לכן אמרו שבתעופה האזרחית יחסרו בעולם במהלך השנים הקרובות כ500 אלף טייסים . חברות התעופה עומדות בפני קריסה .שורדות בקושי .
ובתוך התקופה הקשה הזו, מצא לנכון העיתונאי מאיר עוזיאל לכתוב כתבה במוסף מעריב ביוני 2020 על הסופר, העיתונאי והטייס, אנטואן דה־סנט אכזופרי הצרפתי שמלאו 120 שנה להיוולדו. נולד ב1900 ונהרג בהתרסקות מטוסו ב1944 בגיל 44.
ולמה אני מספרת לכם זאת, כי אנטואן אכזופרי זכה לתהילת עולם בזכות הספר 'הנסיך הקטן' שכתב ב-1942 בארהב, בעיצומה של מלחמת העולם השניה .
ותשאלו - למה אני מספרת לכם במעמד זה - על הסופר ועל הספר?
כי התברר לי, אחרי אחרית ימיו של ארזי, שארזי היה קשור לספר 'הנסיך הקטן'. אהב אותו.
מירב, שלימים הפכה להיות אשתו, צילמה את ארז באחד מטיוליהם מעיין בספר "הנסיך הקטן". לתמונה הזו נחשפתי אחרי אחרית ימיו. והיא מופיעה על כריכת הספר "דרך ארז".
באתר האינטרנט במדור רסיסי חיים יש סרטון בו שומעים את ארז מקריא למירבוש בתקופת החיזורים את פרק 8 מהספר הנסיך הקטן ליד מדורה.
טל פורת מדריכת סימולטור סיפרה לי, שארז העניק לה במתנה את הספר הנסיך הקטן.
מדהים שמירה מרכוס חברתי משכבר הימים קישרה בין ארז לנסיך הקטן בברכה שכתבה לארז לרגל נישואיו למירב ב-2011. מיק התבטא כך לאחר אחריתו וגלעד חברו מחוגי סיור ראה בו את הנסיך הקטן ובחר כהספד בשיר הנסיך הקטן.
אך למה ? למה בדיוק התכוונו? מה בין ארז לדמות הנסיך הקטן או לדמות המספר הטייס או לדמות הסופר?
כשקרא ארז בגיל 15 את 'הנסיך הקטן' לא ידע שבבחרותו יהיה טייס כמו הסופר אנטואן אכסזפרי ולא יכול היה לדעת שיסיים את חייו כמו הסופר אנטואן אכסזפרי.
נהרגו בנסיבות שונות לחלוטין, אנטואן במלחמה בגיל 44 , בגיל שזאביק אביו של ארז נפטר, וארזי סתם באימון טיסה שגרתי בגיל 31, אך שניהם פעלו מתוך תחושת שליחות כטייסים, הסופר במלחמת העולם השנייה נגד הגרמנים וארז בשמירה על כשירות טיסה בתקופת המילואים. מצמרר.
חוקר ספרות טיקוצקי, כתב כי " הנסיך הקטן הוא גם תופעה ישראלית כי בארץ נוסף לו המימד הייחודי של השכול, מהיום שיהונתן גפן כתב את 'הנסיך הקטן מפלוגה ב'. השיר הזה לקח את הילד הצרפתי התמים, חייל אותו וגייס אותו לצה"ל, וכך הכניס אותו אל תוך התרבות הישראלית.
"מאז נכתב השיר, במלחמת יום הכיפורים, התקבע בישראל הזיהוי של דמות הנסיך הקטן עם דמות החלל הישראלי"
בישראל אפשר למצוא קברים רבים של חללי צה"ל שעליהם מופיעים ציטוטים מהספר, בני משפחתו של צנחן שנהרג במהלך פעילות צבאית בשכם לפני עשור, קיעקעו את דמותו של הנסיך הקטן על גופם לזכרו. "התופעה הזאת לא קיימת בשום מקום בעולם", מציין טיקוצקי.
את הספר הנסיך הקטן רכשתי עוד בראשית שנות ה-90 ולא התחברתי אליו. רכשתי אותו כי היה אז פרסום עצום כאחד הספרים הטובים שנכתבו במאה ה-20 ושנחשב כספר ילדים מעולה. כתבו שהספר מככב כספר המתורגם ביותר בעולם אחרי התנ"ך.
החלטתי לעיין בו בטרם אקריא אותו לילדיי. לא התחברתי אליו. מהר התייאשתי. הרגשתי שסתם שיבחו אותו וזנחתי אותו. ארז מצא את הספר בבית.
בתקופת הסגר, עיינתי בספר לא פעם ולא פעמיים וגם חרשתי את האינטרנט עם כתבות של טיקוצקי, שרה שהם, רוני סומק, שהם סמיט, צחי גליק ועוד במטרה להבין מה קסמו של הספר.. וגם עניין אותי הסופר אנטואן אכזופרי .
הסופר אנטואן אכזופרי לא רק כתב את' הנסיך הקטן' אלא פרסם לפני כן שישה ספרים שנסובו סביב מקצוע הטייס שכה אהב כמו הספר "טיסת לילה" בו הוא מתאר טייס ראשי המדרבן את הטייסים לא להישבר מול הסכנות, להיות קשוחים גם אחרי תאונות.
אנטואן אכזופרי הרגיש חובה להציל את העולם מפני הנאצים בעזרת כתבות שכתב ובעיקר כטייס . אנטואן דה־סנט אכזופרי היה מהצרפתים היחידים שהעזו להזדהות עם יהודים. סוג של חסיד אומות עולם, בתקופה שבה כמעט איש לא עמד לצִדם. זה דבר יוצא דופן ולכן ראוי שאנו הישראלים נזכור ונזכיר אותו.
לאחר כיבוש צרפת ע"י הנאצים גלה לארה"ב. בגיל 44 כשכבר לא היה במיטבו מבחינה בריאותית דרש להשתתף בטיסה מבצעית אחרונה, אך ממנה לא שב .
קראתי בכתבה כי טייס הקרב זאב רז שהיה מפקד ההפצצה על הכור בעיראק והוציא לאחרונה ספר על קורותיו "בחזרה מהירח", " מגייס" את אנטואן לחיל האוויר הישראלי .
למדתי כי המקור ל'הנסיך הקטן' היה ככל הנראה הזיות שהזה הסופר עת תעה במדבר סהרה במשך שמונה ימים בלי מים ובלי מזון בעקבות תקלה טכנית במטוס, עד שניצל במקרה בזכות שיירת בדואים חולפת. מות אביו בהיותו ילד רך בשנים לא הותיר בו משקעים קשים אבל מות אחיו פרנסואה מאד השפיע ואולי הנסיך הקטן מייצג את האח באופן כלשהו.
הסיפור הוא על טייס שנאלץ לנחות באמצע המדבר בגלל תקלה במטוס. הדבר האחרון שהטייס ציפה לו באותם רגעים היו המילים, "בבקשה... צייר לי כבשה!" אמר אותו ילדון מוזר למראה שהופיע לפתע. זה היה הנסיך הקטן, שהגיע לעולמנו מן הכוכב הקטנטן שלו, אחרי שהספיק לבקר בכמה כוכבים אחרים.
לכבשה שביקש נועד תפקיד חשוב: אדמת כוכבו הייתה נגועה בזרעים של עץ הבאובב. מדי יום ביומו נאלץ לעקור נבטים לפני שיספיקו לצמוח פרא ולבקע בשורשיהם את הכוכב. אולי הכבשה תעזור להיפטר מהם?
בכוכב של הנסיך הקטן צמחה גם שושנה יפהפייה. הנסיך הקטן טיפל בה באהבה ודאג לכל מחסורה. אך היא שברה את ליבו, כי הייתה גאוותנית, ולא קל היה לספק את רצונה. בתלונותיה הכאיבה ללבו עד שלא יכול היה לשאת יותר, וברח מביתו. אלא שהדאגה לשלומה של השושנה והגעגועים אליה ממשיכים לטרוף את ליבו של הנסיך גם במרחקים.
בכוכבים שביקר בדרכו לכוכב שלנו פגש מלך אחד, גאוותן אחד, גיאוגרף אחד, ואחרים, אבל כולם היו מוזרים בעיניו. הוא לא מצא ביניהם חבר שיוכל למלא את נפשו כמו השושנה שלו, האחת והיחידה. וכך, במסעותיו בין הכוכבים הבין שאולי הוא לא פירש נכון את התנהגותה של השושנה, ושבעצם הוא רוצה לחזור הביתה, לכוכב שלו, ואליה.
אני מרגישה שארז באישיותו, תכונותיו, מעשיו ואהבותיו מזכיר לעיתים את הסופר או את הטייס המספר או את הנסיך הקטן. [השירים על הנסיך הקטן מהיוטיוב]
המשותף לארז ולאנטואן -
1.שניהם נהרגו כטייסים בגיל צעיר.
נבדלים ביחס לטיסה. אנטואן מאוהב בלטוס וארז מאוהב יותר בלהלך על האדמה ולשהות בכל מקור מים אפשרי, כשהטיסה איפשרה לארזי לחקור את הארץ מהשמיים. אי אפשר לייחס לארז אהבה למשימות מסוק הקרב ולמרות זאת ביצע את המשימות במקצועיות בולטת.
2. בורג בכלי הטייס
ארז נהרג בגלל בורג משוחרר. ארז שהיה עם תודעת בטיחות ,כפי שהייתי מצפה שיהיה בחה"א, הקדיש יום למינהלות ברכב שנהג בטיול באפריקה ומציין ביומן בתאריך 29.5.2008 בדיקת ברגים. ולטייס הפוגש את הנסיך הקטן קרתה תקלה במנוע המטוס , שבעטייה נאלץ לנחות במדבר סהרה ושתיקונה מצריך טיפול בבורג [פרק שביעי]
3.חיבור של ארז ואנטואן למדבר ולאפריקה -
כל הסיפור מתרחש במדבר. חווית הסופר במדבר חילחלה לסיפור. הנסיך הקטן אומר בפרק 24 "המדבר יפה" והמספר הטייס עונה " תמיד אהבתי את המדבר. אתה יושב לך על גבעת חול . אינך רואה כלום .אינך שומע כלום. ואף על פי כן משהו קורן בשקט. " בסוף הספר מוסיף ש"המדבר הוא הנוף היפה והעצוב בכל הנופים" ומזכיר מסע לאפריקה , למדבר .
בטוח שארזי שלי גם חש כך בתוך נופי המדבר. אהב נופים מדבריים , ולכן הירבה לטייל לנגב ולמדבר יהודה עם חברים ועם הפיקודים. והטיול הגדול לאחר הצבא היה לאפריקה.
4.הסופר אנטואן לא הסתפק בחיים בורגניים אלא חיפש את האתגר, את ההרפתקאה ואת הסיכון. וספקיו מלאי אהבה לחיי הרפתקאות מעוררי דמיון וכך גם ארזי שלי תמיד חיפש את האתגר ואת ההרפתקאה.
הנסיך הקטן הפך לסמל של הילד הנצחי. וכנראה, מי ש'ילד בנפשו 'יתחבר מהר לספר כי "הנסיך הקטן" מזמין אותנו להתבונן פנימה ולמצוא את הילד שבנו. ובו בזמן הוא פונה אל המבוגרים ומוחה על הקלקול שחל בהם, כאשר ילדים הופכים למבוגרים, ומאבדים את היכולת להבין לנפש הילד. ובארז שלי היה איזון בין נפש של ילד לבין אדם בוגר.
הנסיך הקטן מזכיר לנו להתבונן באמצעות הלב ולא באמצעות העין. לחפש את הסמוי מן העין. הוא מבקש: אל תראו את ההבדלים החיצוניים בין בני האדם, התבוננו בפנימיותם וכך יהיה עבורכם כל אחד ואחד מהם 'אחד ויחיד בעולם.
וארז מימש בחייו את העצה הזו של הנסיך ומבחינתו כל האנשים ראויים ליחס, לכבוד ולהתייחסות ללא הבדל בין דת גזע מוצא ומין ..
אסיה שהייתה קצינת מודיעין של הירוקים בטייסת 160 כתבה, שארז מעולם לא נתן לה להרגיש בטייסת שונה בגלל שהיא מירוחם, כפי שהרגישה לעיתים מאחרים.
ראה בערבים המתגוררים בישראל כשותפים לגיטימיים במדינה שלנו, וראה חשיבות להגיע להסדר מדיני עם הפלשתינאים. מרגש אותי לדעת שניסה ללמוד ערבית מדוברת, כך סיפרו ג"ס וניר בלובשטיין. מצער שמשרד החינוך לא מבין את החשיבות בלימוד ערבית מדוברת של כלל התלמידים.
תובנה אחרת שהנסיך מעלה אותה - ביומיום שלנו, כשאנחנו בקשר עם מישהו, יש לנו מחויבות כלפיו.
ארז הרגיש מחויבות עצומה לכל הסובבים אותו והשקיע את כל יכולותיו כדי לסייע או למלא משימות ומעולם לא דרש דבר עבור עצמו ולא ניסה להתחרות או לדחוק מישה והבין שהדרך חשובה יותר מהיעד. וזה בא לידי ביטוי בחיים בבית שלי, בחיים הצבאיים ובשעות הפנאי. בספר תוכלו לקרוא על כך.
הנסיך הקטן מזכיר לי את ארזי שלי שמאז ומעולם היה גם ילד סקרן וגם בוגר עם תובנות של איש חכם. עשה הכל בשקט ובצנעה עם חדוות חיים והתלהבות שסחפה גם אחרים בלי מילים. ארז תמיד שמר גם על הילד שבתוכו, ידע לצחוק על עצמו. אהב הומור נונסנס, הומור שפחות מובן למבוגרים שאני ביניהם כמו ההומור של חבורת מונטי פיטון .
בקריאה נוספת ועם עיון באינטרנט הבנתי עד כמה הספר 'הנסיך הקטן' הוא גם פוליטי ובקורתי. אותם 'עצי באובב' מסוכנים שיש לעקור את זרעיהם כדי שלא יצמחו וישתלטו על הכוכב, כפי שמזהיר אותנו הנסיך הקטן, מבטאים את הצורך לפעול ללא דיחוי נגד הסכנה הגדולה מכל לחרות האדם - הנאציזם ושנדרשת פעולה מהירה כדי למנוע את השתלטות הרוע על האנושות. הצבעים שבחר הסופר לבגדי הנסיך הקטן הם צבעי דגל צרפת.
האמירה הזו שצריך לפעול נגד כוחות רשע, נכונה גם היום במדינתנו. אתם הצעירים, לכם אחריות להשאיר לילדיכם מדינה מתוקנת .אל תדחיקו ותתעלמו . אסור להישאר אדישים לנוכח ההתפתחויות במדינה שלנו.
בחרתי להקריא לכם את הפרק העשירי על הביקור של הנסיך הקטן בכוכב שבו יש מלך , סאטירה לימינו אנו.