פנייה למפקד חיל האוויר
אנו, אמהות ונשים לצוותי אוויר, מוצאות לנכון לפנות אליך מח"א, על מנת להביע את תדהמתנו ומחאתנו מהגילויים הקשים שנחשפו בתוכנית "המקור", ששודרה בתאריך 21.6.2016.
הטענות הקשות, אשר נותרו ללא מענה אמיתי וללא התייחסות לגופו של עניין, מדירות שינה מעינינו והחששות ליקירינו אינן נותנות מנוח. איננו מתיימרות לדעת עד כמה התיאור שהעניקה הכתבה קרוב למציאות אולם זו הסיבה שאנו פונות אליך בבקשה לשתף אותנו ולתת לנו תשובות.
כל לוחם ומשפחתו מודעים לסיכונים הקיימים במבצעים ובמלחמות. הורגלנו לחשוב ולהאמין שבחיל האוויר השאיפה למצוינות, התחקור והשיפור הן אבני יסוד ועל כן יקירינו שבים ומסתכנים מתוך תחושת ביטחון ואמונה כי הם חלק ממערכת הדואגת לנטר ולמנוע כל סיכון שאין בו צורך. איננו מוכנות לסבול את המחשבה שיש אי שם אם, אישה או ילד שישלמו את המחיר היקר מכל כתוצאה מהיעדר מנגנוני תחקור ויישום ראויים, והשלמה עם בינוניות.
על פי העולה מן התחקיר, ומבלי שהדבר נסתר על ידי תא"ל ירון רוזן, נראה כי שלוש התאונות שנידונו בכתבה, ובפרט תאונת המסוק של ארז פלקסר ונעם רון, לא נבעו מתקלות טכניות שלא ניתן היה לצפותן ולמנוע אותן באמצעות תחזוקה מונעת. טעויות הינן טבע אנושי, אולם, ניתן לייצר מנגנוני בקרה, פיקוח ולמידה אשר יצמצמו אותן למינימום הנדרש וימנעו את הישנותן.
הכשלים הנטענים הם בלתי מתקבלים על הדעת. הניתן לתאר כי אפשר היה למנוע את התאונות הקטלניות שאירעו בעבר? הכיצד קרה מקרה שבו אם שכולה, כאביבה פלקסר, נכנסה בנעליו של גורם מקצועי וגילתה לחיל האוויר פרטים רבים שכלל לא היה מודע אליהם? כיצד זה שאחרי שצפינו אנחנו בתוכנית, ופנינו בשאלות נוקבות לילדינו או בני זוגנו, גילנו שלא רק שאין להם תשובות, אלא שיש להם עוד שאלות רבות אחרות.
תא"ל ירון רוזן לא סיפק תשובות למנחי התוכנית, לאביבה ולנו, האם חיל האוויר אינו נוקט בכל האמצעים הדרושים על מנת להבטיח את חייהם של יקירינו?
לפיכך, אנו מבקשות לקבל תשובות לשאלות הבאות:
1. האם נקבע מנגנון (או שמא נקבעו הוראות לשיפור מנגנון קיים) בכל הנוגע ללמידה ויישום של תאונות בחילות אויר זרים? בדומה לכך, האם נקבעו הוראות הנוגעות להטמעת לקחי בטיחות ותחזוקה (שלא רק באמצעות מערכת התראות אירועי בטיחות) בין המערכים שונים?
2. האם קיימים פערים בכל הנוגע לעדכון ספרויות המטוסים והוראות האחזקה? אם כן, כיצד הנושא מטופל?
3. אומנם קיים מאגר נתונים חיילי המאפשר העברת מידע בנושאי בטיחות בין מערכים, אך נראה כי הטמעת המסקנות ופעולה בהתאם אליהם הינה דבר משתנה ופרסונלי. האם לא ראוי להציב קצין שתפקידו הוא בקרה על הטמעת לקחי בטיחות בין מערכתיים ולקחי בטיחות מתאונות בחו"ל?
4. מבלי להטיל דופי באנשי הגף הטכני המצוינים, כיצד חיל האוויר מתמודד עם הטענה בדבר "שחיקה" של חיילי הגף בביצוע עבודתם השוטפת? ובהקשר לכך, מהם מנגנוני אבטחת האיכות של עבודתם?
5. הופתענו לשמוע על כך שברגים המתעופפים מכלי טיס ובקרבתם הינה תופעה שכיחה. אנו מבקשות התייחסות להצהרה זו.
התעקשות החיל שלא לקבל אחריות על היעדר מנגנונים ראויים, התעקשותו שלא להכיר בצורך בשינוי- היא מטרידה ומכעיסה.
מטרתנו היחידה היא למנוע את השכול שעלול להגיע לפתחינו, משפחת חיל-האויר, עקב כשל טכני שיכול היה להתגלות ולהמנע. חיל-האויר הוא עדין לנו מקום של מצוינות, תחקור מעמיק ויישום לקחים. אף על פי כן, התגלו פערים במקומות בהם הפשרה על ערכי המצוינות בלתי מתקבלים. כי משם הם מגיעים לכנפיים, למנועים וללהבי הרוטור בהם תלויים חיי יקירינו.
בברכה,
מור פוריס בולקובשטיין, אשת טיס (במיל')
רונית בולקובשטיין נבו, אשת טיס (במיל')
- - - - - - - -
פניה לנשות ואמהות טייסים, משתי נשות טייסים במילואים שהזדעזעו מתוכנית ׳המקור׳
בשבוע שעבר שודר תחקיר בתוכנית "המקור", שעסק בתאונה שהובילה למותו של רס"ן ארז פלקסר אשר שירת כטייס מסק"ר (במיל') והיה חבר של בני זוגנו מהקורס.
אביבה פלקסר, אמו של ארז, עוסקת מאז מותו (כבר שלוש שנים) בתאונה ובכשלים שאפשרו (בין השאר) את התרחשות התאונה, מתוך תחושת מחויבות עמוקה להבטיח כי אותם הכשלים יתוקנו.
שלוש שנים שבהם היא שבה ופנתה לחה"א בשאלות כי בעיניה "ההנצחה של ארז היא ההגנה על חבריו הטייסים" כפי שהיא נוהגת לומר לנו.
בשבוע שעבר צפינו בתחקיר ונחשפנו לטענותיה של אביבה בנוגע לכשלי בטיחות, בעיות בהטמעת לקחי תחקור והפקת לקחים, בעיות תחזוקה ועוד.
בכתבה התראיין רלמ"ס, תא"ל ירון רוזן, אשר הרבה לדבר על הישגי החיל בתחום הבטיחות; כמות התאונות הנמוכה, תרבות התחקיר, תקני הבטיחות אשר לעיתים אף מחמירים מאלו של היצרן ועוד.
איננו מקלות בכך ראש, אולם לא נותר לנו אלא להצטער על כך שתא"ל רוזן לא הגיב לטענות על מה שנטען שאין; מנגנוני תחקור ולמידה של תאונות מרחבי העולם, מנגנוני הטמעת לקחי בטיחות בין מערכתיים, חוברות הדרכה של מטוסים בלתי מעודכנות ועוד.
אתן כמובן יכולות לתאר לעצמכן כיצד הרגשנו כאשר סיימנו לצפות בתוכנית, אולם תחושת הכעס האמיתית הגיעה לאחר מכן, כאשר פנינו לבני הזוג ושאלנו אותם האם ייתכן שקיימים פערי בטיחות ותחזוקה כאלו.
סוף השבוע הגיע ובמפגשים עם צ"א אחרים, המשכנו להעלות שאלות, שוב ושוב נענינו לבסוף במשיכת כתפיים. מערכתיים ולויאליים למערכת ככל שהם, הם לא יכלו להגן עליה מפני הטענות וחמור מכך הם החלו להציף בעיות נוספות.
אנו, הנשים והאמהות, של צ"א, לוקחות על עצמנו את הסיכון להתעורר לילה אחד מדפיקות איש צבא ולגלות כי עולמנו חרב עלינו. אנחנו לוקחות את הסיכון, כי אנחנו כמוה, מאמינות בצדקת הדרך ויודעות כי הם נדבך חיוני בהגנה על בטחון המדינה. אולם איננו מוכנות לאבד את היקר לנו מכל בשל תאונה מיותרת שיכולה הייתה להימנע באמצעות מנגנוני תחקור ובקרה טובים יותר.
לכן, אנחנו קוראות לך, אישה/אמא יקרה,
להצטרף אלינו במכתב למפקד חיל האוויר, בדרישה שיתייחס ברצינות לטענות שהועלו בכתבה ונותרו ללא מענה (חשוב להדגיש כי בדומה לצופי התוכנית גם אנחנו, משפחת חיל האוויר, נותרנו ללא מענה)
מי כמונו, בעלות זכות עמידה, לקום ולדרוש ממפקד חיל האוויר להבהיר לנו כיצד הכשלים שהיו, לא יתרחשו בעתיד. מי כמונו ישלם את המחיר הכבד- אם הכשלים לא יתוקנו.
נשמח לשוחח ולהסביר בטלפון, לכל מתעניינת/שואלת/מתלבטת, את עמדתנו.
אנחנו מבקשות ממך, אנא, העבירי את הדוא"ל לשלוש חברות אחרות, טוב מכך אולי אפילו תתקשרי אליהן.
כוחנו הוא בכמותנו ואנחנו מאמינות שביכולתנו להביא לשינוי ואם לא לשינוי אז לפחות לניצני שינוי. תודה לכולכן,
מור 054-3080403 רונית 050-6687456
מצ"ב העתק המכתב שבכוונתנו להעביר
ולאחריו אפשרות הזנת פרטי החותמות על המכתב:
מצ"ב קישור לרשימת החותמות: