12 שנה בלעדיך ארז שלי | 12.3.2025
שלום רב ותודה לכל הנוכחים מוקירי ארז, שמתמידים זו השנה ה-12 לכבד את ארזי שלי בביתו הזעיר. נוספו כאן בחלקה 9 בתים זעירים ל-9 צעירים גיבורים על אמת - הקריבו את חייהם למעננו ביניהם גל איזנקוט. כאן המילה גיבורים איננה קלישאה. הם גיבורים שאנו חבים להם את חיינו. ציינתי את גל איזנקוט כי אני חבה לאביו גדי איזנקוט את שפיותי בזמן המאבק שלי מול חה״א. הוא הקשיב לי וסייע מאד ולנצח אודה לו.
מאז אחריתו של ארז, לא אוהבת את השאלה 'מה שלומך?'. מה יכול להיות שלומי בלי ארזי שלי .לנצח צער וגעגועים.
אחרי ה-7 לאוקטובר כששואלים אותי 'מה נשמע' מתנגנת לי מיד בראש, שורה מהשיר 'חוץ מזה הכל בסדר׳
שיר משנות ה-60 שתורגם ע״י דן אלמגור ושלצערי, רלוונטי לימינו עם הפזמון:
אך חוץ מזה, מרקיז, הכל בסדר. כן חוץ מזה אין כל חדש.
אצטט את 2 הבתים הראשונים והסוף:
הלו! הלו! ז'קלין החמודונת
כאן אדונך, מרקיז דה פנטלון
כמו בכל יום עני לי טלפונית
נו מה חדש שם בארמון?
אין שום חדש מרקיז, הכל בסדר
כן, באמת, אין שום חדש
חוץ מדבר מה קטן, חסר כל ערך
כן משהו פעוט ממש...................סוסך נפל ומת.
ובסיום השיר
הלו! הלו! ז'קלין החמודונת
בשם האל עני לי חיש, עני
האומנם נשרף כל הארמון? איך מה
נשרף פתאום כל ארמוני?.......
- כשאשתך שמעה פתאום
שהתרוששת כך פתאום
ושבתך זו היפה
אתמול עם ערב נחטפה
היא התאבדה ללא מילה
וגם הפילה בנופלה
את הנרות על המרבד...
הארמון מיד נשרף.
קיר האורווה אז התמוטט
וכך סוסך נפל ומת...
אך חוץ מזה, מרקיז, הכל בסדר. כן חוץ מה אין כל חדש.
מניחה שאינכם זקוקים לפרשנות שלי. מי מכם זוכר מה סיננה הגבירה שלנו לפני שנים – שאם לא מעוניינים בבעלה שתישרף המדינה. ואכן זה מה שבעלה דואג לעשות. הוא מוביל אותנו לתהומות למרות שנבחר לכהן כראש הממשלה של כולנו.
קשה להאמין שייתכן מנהיג שיתעקש כל כך לא להציל את אזרחי המדינה שלו.. וטראמפ שמצליח לטלטל את כל העולם ויצר זעזוע ואי ודאות - לאן זה יוביל אותנו? לכאורה נתן לנו טראמפ חופש פעולה - האומנם לטובתנו?
כשחיפשתי את השיר הזה ביוטיוב כדי להשמיע לכם אותו, עלה לי השיר במילים עדכניות, המתארות את מצב האומה לפני 12 שנה ב-2013 , המצב כפי שארזי שלי הכיר.
שרו אותו רמה מסינגר ז"ל ודרור קרן במרץ 2013, יום אחד לפני שארזי נהרג.
אשמיע לכם את הגירסה הזו כדי שכולנו ניזכר מה הציק לכולנו במרץ 2013 בחודש שארזי נהרג. וחשבנו אז, שמצבנו בלתי ניסבל...
מצב האומה רק הלך והחמיר מאז ועד ה-6 לאוקטובר עם שלטון ימין על מלא מלא וניסיון ההפיכה המשטרית.
ומה7 לאוקטובר 2023 – מצאנו עצמנו בתופת ובמלחמה, בשכול אין סופי, באלפי נפגעי גוף ונפש עם חטופים במנהרות עזה שרק חלקם שבו חיים אנו בהידרדרות בכל תחומי החיים..
ב-7 לאוקטובר כשעוד לא הבנו את היקף הטבח הייתי בהלם מוחלט כמו כולם. אזרחים נרצחים בתוך ארצנו?? עד היום לא ניתן לעכל את מה שקרה. התחילו לציין שמות של חללים והרשימה רק הלכה וגדלה. נפלתי כמו רבים לצער עמוק ולתחושת אבל... מאז אני צמודה לטלויזיה ולרדיו ומקשיבה בצמא לסיפורי החללים, הפצועים ומשפחות החטופים. הייתי רוצה לנצור את כולם בזכרוני אך ללא הצלחה.
אומרים לי 'תתנתקי משידורי הטלויזיה, את בסוף תחלי מזה. אנחנו מתנתקים'.
אינני יכולה ולא רוצה להתנתק מכל סיפורי הנופלים והשורדים. כאבם- כאבי. בעיקר קשה לי כי הטבח יכול היה להימנע לו.... זה מטריף אותי. ברור לכל בר דעת שהטבח והמלחמה בעקבותיו היו נמנעים לו רק.... לו רק... לו רק.
מזדהה מאד עם מאבק הורי התצפיתניות שנהרגו אותו מוביל איל אשל בשם בתו רוני זל לחקר האמת ע"י ועדת חקירה ממלכתית. תקווה שאייל אשל יצליח במשימה שנטל על עצמו.
במאבק שלי מול חה"א אמרו לי 'בשביל מה לך, ממילא זה לא יחזיר לך את ארז'. נכון, לא החזיר לי את ארזי שלי אך קבלתי משמעות למותו המיותר, כי שופרה בטיחות חיי טייסים. וכך גם מקווה שישיג אייל את מבוקשו' חשיפת האמת על מה שקרה ובעיקר למה קרה מה שקרה והפקה וישום מלוא הלקחים.
וכאן המקום להביע את הערכתי ללא גבול לעינב צנגאוקר הזועקת למען בנה החטוף מתן ושאר החטופים בכוחות על אנושיים. מנהיגת על לעומת הנשים הבזויות מירי רגב, מאי גולן, טלי גוטליב
מצדיעה לכל משפחות החטופים על מאבקם ההירואי והאינטנסיבי לשיחרור החטופים.
מצדיעה למעיין שרמן אימו של רון ז״ל שדחתה את התחקיר הצהלי ובזכות התעקשותה נחשפה האמת. רון בנה נהרג בגלל תקיפות צה"ל כשהחליטו לחסל מהאוויר בכיר מחמאס. מצער שצהל ניסה לטייח את הסיבות למותו של רון. והיא גם הניחה אבן על המצבה שמציינת כי בגלל ההפקרות של הממשלה והצבא בנה איננו בחיים. כשנציגת משהב"ט העלימה את האבן.
מצדיעה למאבקה של משפחת גור קהתי והסבא אסף אגמון לחקר האמת על מות הבן שנהרג לשווא בגלל רצון של האזרח ג'בו שגם נהרג באותה תקרית, לבקר במסגד ובמבצר צלבני עתיק בלבנון כשבכירים מצהל מלווים אותו.
מצדיעה ללוחמות וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה.
מצדיעה לרב אלחנן דנינו ששכל את בנו ולדורון אלמוג על דבריהם החזקים. כדאי שתקשיבו לדבריהם. וליבי עם משפחת אסף דגן נווט הקרב שהתאבד. מצדיעה עוד לרבים אחרים שבגלל קוצר הזמן לא מציינת אותם.
ארזי שלי המליץ לי לצפות בהצגה של חנוך לוין אשכבה, שלשמחתי שבה לבמה לפני כשנתיים. אכן טעם משובח היה לארז. הצגה מומלצת. ובעקבות המלצתו רצתי גם לצפות לאחרונה באופרה חנוך לוין. מומלץ מאד. חסר היום כותב מחונן כמוהו.
חנוך לוין הבין את המשמעות ההרסנית של מלחמות לאומה לעומת גל של שירי ניצחון ותהילה לצבא אחרי מלחמת ששת הימים ב1968. כבר אחרי מלחמת ששת הימים כשכל העם באופוריה מהניצחון המוחלט כתב קברט סטירי "את ואני והמלחמה הבאה" וב-1970 את "מלכת אמבטיה" שהשלטון דרש להסירה.
אחד הקטעים ב"את ואני והמלחמה הבאה" נקרא "מסדר הניצחון של מלחמת 11 הדקות" אותו מבקשת להקריא בפניכם עם עידכןו קטן שבצעתי עי הוספה של המילים ראש ממשלה ושר ביטחון.. בכאב לב עלי לומר שמה שכתב לוין אז ב 1968- כסאטירה - קרה, התממש בימינו אנו.
"עומדים ראש ממשלה ושר ביטחון ואלוף לפני מגרש ריק ונואמים נאום חוצב לבבות וכך אומרים:
לפני 11 דקות יצאנו, שכם אחד, לב אחד, לקראת האויב. יצאנו להגן על ריבונות מדינתו, על מורשתנו הלאומית, על חיי יקירינו אשר בעורף ועל חיינו אנו . התמודדנו עם אויב גדול מאיתנו ויכולנו לו הודות לרוח המפהמת בקרבנו. ב-11 דקות הצלחנו להשמיד, לחסל, להפיץ, לרמוס, לרסק, לחתוך, לקצץ, לפצפץ ולמעוך אויבינו. אמנם, לא קלה היתה המערכה. מחיר דמים יקר שילמנו. אך בהיתקלנו במוות היישרנו מבטנו אל עיניו, צחקנו בפניו, ירקנו על חרמשו וטינפנו את חורי גולגולתו עד שהתביישה בו אמו.
אכן, כבדה היתה המערכה, קשה ועיקשת. לפני 11 דקות יצאתם מכאן, חטיבה שלמה על כלי נשקה וציודה, ולא חזרתם עוד. איש מכם לא חזר, ואני עומד ומדבר עתה אל מגרש ריק".
אכן המגרש ריק היום מכ-980 לוחמים. ו-1200 אזרחים וכ-20000 פצועים אזרחים וצבא.
חנוך לוין כתב זאת ב-1968 והנה אחרי ה-7 לאוקטובר 2023 שמענו את נתניהו וחלק משריו מצהירים אותם הצהרות. אנחנו נמוטט. אנחנו נהרוס. אנחנו נשמיד. אנחנו נשטח. אנחנו נחסל. אנחנו נמחוק. בלה בלה בלה אנחנו ואנחנו ואנחנו.... ואני הוריתי... ואני הוריתי ואני..
והבית האחרון בשיר שחמט של חנוך לוין נשמע כנבואה אקטואלית "בכי בחדרים ובגנים שתיקה. על לוח ריק- רק מלך ומלכה. " כמה זמן ייקח למלך ולמלכה שלנו לרוקן את לוח השחמט מכליו?
יש שיר ששר יהודה פוליקר למילותיו של רוטבליט על צעירים שלעולם יהיו צעירים בגלל מלחמה ארורה. בית אחד משך אותי במיוחד:
רעי שלא שבו מן התל
מה עוד תבקשו עכשיו
מה ישיב החי למת השואל
לדעת כי לא לשווא
רעי שלא שבו מן התל
המתים רוצים לדעת שלא לשווא היה מותם וגם אנחנו רוצים לקוות שהקורבנות לא היו לשווא, כי קום תקום לנו הנהגה ששמה לפניה במקום כסף כבוד וכוח ערכים של אחריות, סולידריות, אופק וקריאת מציאות נכונה, ערכים ישנים וטובים של מצפון, מצפן ומוסר.
אסור לנו להתייחס למציאות הזו כגזירת שמיים. עלינו לעצור את הסחף בכל אמצעי חוקי. גוררים אותנו לאבדון. עוד מוות . מוות. מוות.
יש חברי ממשלה המדמיינים גאולת משיח מהחידקל ועד היאור שנכון להקריב את לוחמינו עבורה ולהמשיך בלוחמה., לדידם נס נעשה לנו כשנטבחנו כי עכשיו הקב"ה יוביל אותנו לגאולתנו הסופית ולניצחוננו המוחלט.
לבן גבירים וסמוטריצים ונתניהוז יש מלאי ילדים למלחמות. .כל מה שיש להם להציע זה אגנדה של דם ומוות. לעולם לא אבין למה עיסקת החטופים נעשתה בפעימות עם מתיחת הזמנים. למה.? ולמה נתניהו נמנע מלדון 'ביום שאחרי' עפי הצעת ביידן להקים ציר מתון עם המדינות הערביות וארה"ב נגד ציר הרשע שיקח על עצמו את הניהול בעזה. מדוע??
כדי לשמר את שלטון ימין על מלא, חברי הקואליציה ניכנעים ללחץ המפלגות החרדיות במקום לעמוד לצד החילים הסדירים והמילואימניקים הנושאים בנטל הלחימה הקשה ומקריבים חייהם ולצד משפחות החטופים והחטופים
ולסיום פרק זה באזכרה אביא ציטוט משיר שכתב חנוך לוין ״את ואני והמלחמה הבאה״ אשר הולחן:
"כשאנחנו מטיילים, אז אנחנו שלושה - את ואני והמלחמה הבאה. כשאנחנו ישנים אז אנחנו שלושה -את ואני והמלחמה הבאה.... כשאנחנו מחכים בחדר לידה, מחכה איתנו המלחמה הבאה.... כשדופקים על הדלת, אז אנחנו שלושה-את ואני והמלחמה הבאה. וכשכל זה נגמר שוב אנחנו שלושה- המלחמה הבאה, את והתמונה.
את ואני והמלחמה הבאה, המלחמה הבאה עלינו לטובה --- חייבים לשנות את המציאות הזו למען הדורות הבאים.
ארז שלי נקלע לקורס טייס. לא חלם להיות טייס, רצה להגיע ל-669.
4 שנים שימש כמנהל הדרכה בפלמחים ובחצור בסימולטורים לנשק מונחה-מחצלת שאז היה נשק סודי ביותר ויקר. ארז בנה בנק של תרחישים שהכשירו את הטייסים לפגיעה איכותית במטרה ולתקשורת טובה יותר עם כוחות הקרקע. היה לו חשוב לאמן את הטייסים לתרחישים של המלחמה הבאה ולא של המלחמה שהייתה. חשב על תרחישים עתידיים. חלק מהתרחישים לא נראו בעלי חשיבות לטייסים והתגשמו במלחמת לבנון השנייה להפתעת כולם.
הדר שפיינר מדריכת סימולטור מספרת:
"התחלתי ללמוד על תפעול הסימולטור מובילים בפלמחים ועל הנהלים של המקום. ראיתי שהרבה מהמסמכים, שאני קוראת חתומים ע"י פלקסר, וגם הרבה מהשאלות ששאלתי את גף טכני לגבי פעולת המאמן נענו בתשובה קבועה של "זה מהתקופה של פלקסר". הבנתי שיש איזה בחור, שכתב את כל החומר התפעולי הזה, והשם שלו עלה המון במהלך ההכשרה האישית, שהעברתי לעצמי במאמן 'מובילים'.
לאחר כמה חודשים של הסבה עצמית, יצא לי להיתקל בפלקסר לגיחה בסימולטור. הוא כמובן לא אמר לי, שהוא זה שהמציא את רוב התרחישים שאני מדמה היום בסימולטור, ורק אחרי שעזב את האימון- קצין ההדרכה הנוכחי אמר לי שזה 'הפלקסר המדובר'. התפעלתי מכמה שהוא היה צנוע.
כשנה לאחר שסיימתי הכשרה והתקשרתי לפלקסר לעזרה. פלקסר באותה תקופה (תחילת 2010) כבר היה מילואימניק ולא היה "חייב" לי שום דבר.
ארז נכנס לתא בפעימה אחרי שנים, שלא נגע בתוכנה ותוך כמה דקות של ריענון שלט בה בצורה מעוררת התפעלות.
לאט לאט הוא נזכר בכל מיני שטיקים וטריקים, שרק הוא הכיר (עד היום אני חושבת שהוא בין היחידים שקראו את ספר התפעול של הסימולטור) וכמובן שיתף אותי בכל מה שידע. הוא סיפר לי שבילה שעות על גבי שעות בחקירה של המערכת ותוך כדי גילה כל מיני שיטות ובעיקר - קיצורי דרך מיוחדים וחשובים למהלך הגיחה בסימולטור.
בהמשך השירות, לאחר שחזרתי למאמן מובילים כקצינת הדרכה, נתקלתי בארז עוד פעמים רבות כמתאמן. בכל סיום אימון, ארז היה ניגש אליי ונותן את ההערות האישיות שלו. בתור אחת ש"חונכה" על פי תורתו של פלקסר ומאירוביץ'- תמיד הייתי צמאה לשמוע הערות (לטובה ולעיתים גם לרעה). על אף השנים שעברו, פלקסר תמיד הר"
מדריכות הסימולטור אהבו מאד לשרת תחתיו. לימד אותן לקרוא מפה בעזרת טיולי נווט שארגן, לימד אותם לפתור תשבצי היגיון, לרכב על אופניים, המליץ על ספרים לקריאה ואסר עליהם לצרוב מוסיקה ישראלית מהאינטרנט- רק לקנות כי צריך לתמוך בזמרים.
'באין זמן' ארז מצא זמן להכל שרות צבאי ומילואים יחד עם ספרים, הצגות,גלישה בים, שחייה, אופניים, טיולים, לימודים, מחקר באוניברסיטה, חברויות ופסגת חייו - זוגיות עם מירב ובנו אורי - אורקלה שלנו וכעת גם דנילה..
מניחה שגם בארץ שם ארז ממשיך בפעלתנות שלו ללא לאות בצנעה ובשקט ומעודד את הצעירים ללמוד ולקרוא לגלוש ולטייל בהדרכתו.
אמרתי צנעה. כולם מדגישים את התכונה היפה הזו בארז, תכונה שנעדרה מההנהגה הצבאית והמדינית שלנו היהירה, אשר זלזלה בכוחו של החמאס ובידיעות של התצפיתניות.. לארז אצה הדרך. לא ידעתי שבהיותו בלימודים לתואר ראשון הוא כבר עובד במחקר במעבדה עם דוקטורנטים לא שיתף אותי ואת חבריו הטייסים בכך. מירב קבלה בשמו את 2 התארים.
בספר בעמ 204 ובספר שמע שער שביעי 12.44-15.25 נשא מושיקו היום פרופ משה את הדברים הבאים לכבוד הארוע של התואר השני לארז:
אחת האהבות המובהקות של ארז זו הקריאה. הספר היה חבר לארז ולכן מעולם לא הרגיש בודד או בבדידות. ולא ידעתי עד כמה. כילדים היה לי חשוב לחשוף את ילדיי לעולם הספר ומאד רציתי שירבו לקרוא – אני לאו דווקא יכולתי להוות דוגמא מפוארת לכך. והנה נתגלתה במחשב שלו רשימה של ספרים שקרא. בשער 10 בספר מופיעה רשימה חלקית ובאתר ע"ש ארז רשימה יותר מלאה ועדיין יש ספרים שהחזיר אלי שלא מופיעים ברשימות. וגם ביומן המסע שלו לאפריקה יש רשימה של ספרים שקרא. קרא כל סוגה. מספרי פילוסופיה והגות לספרי מדע ולספרי קריאה.
מתי מצא את הזמן לקרוא כל כך הרבה בשלל עיסוקיו?. סיפרו לי חבריו שגם בקורס טייס הלחוץ מצא ארז את הזמן לקרוא. קרביץ מספר שכשהם למדו למבחנים בקורס הטייס, ארז או שהיה מבלה איתם לעזור להם להתכונן למבחן או שהלך למועדון לקרוא ספר. וגיא מאירוביץ מספר שבהפסקות פעילות בטייסת תמצא את ארז קורא ספר. סיפר שבמכונית שלו ראה את הספר של חנוך לוין 'מה איכפת לציפור'. מאירוביץ מוסיף ששאל פעם את ארז 'מה הספר האהוב עליך ביותר'? וארז שואל 'למה אתה מתכוון מתח או רומן?׳ ׳לא יודע׳ עונה גיא 'מה הספר האהוב עליך' והתשובה - והיום איננו כלה של צנגיז איטמטוב.
לענבל גולדשטיין מדריכת סימולטור המליץ על 'מאה שנים של בדידות' של גבריאל גארסיה מארקס ונטע מזכירה שאהב את ספרי ג'ארלד דארל. את 'הנסיך הקטן' העניק במתנה למדריכת סימולטור טל פורת. היה לו יחס מיוחד לספר 'נסיך הקטן' וליד מדורה הקריא ממנו קטעים למירב בתקופת ההיכרות. גם רומנטי היה.
אסיה מספרת בספר כי הוא זה ששם בידיה את ספר הפיזיקה הפופולרי הראשון 'המשפט האחרון של פרמה' בידיים שלה וגרם לה להתאהב במדע טהור מתמטיקה ולא בהנדסה - מה ששינה את כל התכניות שלה להשכלה אקדמאית והיא אסירת תודה על הדחיפה הקטנה והנלהבת ממנו, על זה שאיכשהו הוא ידע יותר טוב ממנה מה מתאים לה ללמוד.
אני כרגע במשימה לקרוא חלק מהספרים שקרא. אין כל סיכוי שאספיק בחיי לקרוא כי שלא כארז, אני מבלה לא מעט בצפייה בטלויזיה בעיקר אחרי האסון שלי ויותר אחרי אסון ה-7 לאוקטובר. ארז לא בזבז את זמנו מעולם בצפייה בטלויזיה מילדות.
מה שעוד מרגש אותי בארזי שלי זו ההשקעה שלו בתיעוד. תיעוד פרקים בחייו. רשימת הספרים שקרא, יומן המסע עם פירוט של ההוצאות בכל נקודה. תמונות וסרטונים ממוינים בתיקיות, קובצי שירה בדיסקים. הכל מסודר. לא למד ממני.
ארז הבין את חשיבות התיעוד גם בעבודתו כמפקד הדרכה בסימולטורים ודאג שכל האימונים יתועדו כראוי. כך מספרת מיעד בעמ׳ 135 שלארז היה רצון לחדש ולא להתבסס על הקיים. לכן הטיל עליה משימה של שימור ידע ותיעוד. מיעד סיפרה שבהיותה בלגניסטית כשכל מסמך שמור במקום אחר הורה לה ארז לארגן הכל בתיקיות כדי שכל אחד יתמצא.
ומשה ירקוני הקצין הטכני של הסימולטורים בעמ מוסיף שארז יצר תשתית לבאים אחריו כי הקפיד שכל תוכניות ההדרכה לרבות הדרכת מדריכים יתועדו בקפדנות בהנחיתו.
ארז אמר לי לא פעם ולפני שנים רבות, שחייבים להגיע להסדר מדיני עם הפלשתינאים כפוף לכך שיכירו בקיומה של מדינת ישראל לצד מדינה להם ולא במקומה, כי לא ניתן להכריע בכוח. משוכנעת, שארז היה אומר היום, למרות שניצבנו מול הרוע המוחלט ב-7 לאוקטובר, לא לפעול מתוך נקמה ולפעול ראשית לשיחרור החטופים ורק אח"כ לפעול נגד החמאס ושותפיו. וארז גם היה ממליץ לממשלה ללכת עם האמריקאים וליצור ציר נגד ציר הרשע שיקנה לנו מרחב הגנה ופעולה ולא עם הקו שמובילים הסמוטריצים והבן גבירים. אין לי ספק שאני מדברת מגרונו. בזמנו אמר לי, שחשוב שיהיה לנו שר ערבי ושחשוב ללמד בבתי ספר ערבית מדוברת. בזמן השירות ולמרות העומס מצא ארז את הזמן ללמד עצמו ערבית.
ארזי זועקת ואזעק תמיד את געגועי אליך ואת אהבתי.
ואתה אולי מתקומם ומבקש שנמשיך בחיינו ולא להתמקד בך.
ארזי איזו החמצה שאינך איתנו בחיים אלא רק בזכרונות. אתה כל כך חסר .
ולאה שבת בשירה ,תמיד יחכו לך" מבטאת את הגעגועים העזים אליך.
תגובות