לפני 2000-27000 שבט הסאן (בושמנים) חיו כציידים/ לקטים באזור נמיביה ואפריקה הדרומית בכלל
לפני 2000 שנה הגיעו לאזור הKHOI KHOI (דוברי נמה NAMA) הצטרפו לסאן. הKOHI KOHI גידלו בקר בנוסף להיותם ציידים. שני השבטים חיו בדו- קיום. חלקם ירדו לאזור הריף וחלקם עלו צפונה לאזור נמיביה
שתי הקבוצות ביחד מכונות הKHOISAM.
במאה ה9 לספירה הגיעה לאזור נמיביה (כנראה מבוצוונה) קבוצה נוספת ה-DAMARA. הדמרה דוברי נמה גם כן. ב1000 השנים עד המאה ה14 הדמרה התיישבו בכל נמיביה לצד הנמה (קוי קוי) מאפייני ההתיישבות היו שונים בכך שהיו קבועים יותר וערבו גידול טבק ומריחואנה וכן כריית נחושת.
במאה ה16 וה17 הגיעו והתיישבו בצפון נמיביה שבטים קוברי BONTU מאזור מזרח אפריקה. הם התיישבו באזור הנהרות הגדולים (זמבזי, קוונגו, קוננה). השבטים הללו הביאו יכולת דיג, קדרות, עבודות מתכת וחיו בשילוב של חקלאות, ציד ודיג.
כניסת השבטים דוברי הבונטו יצרה לחץ על האזורים הצפוניים ודחקה את הסאן והדמרה דרומה לאזורים קשים יותר לישוב על גבול הנמיב והקלהרי.
שבטי ההררו HERERO (דוברי BANARA) שהגיעו במאה ה16 התישבו בתחילה בצפון. מכיוון שהיו מגדלי בקר בעלי עדרים גדולים נאלצו להתפשט דרומה. במקביל שבטי הOORLAM עלו באזור הכף.
הנדידות האלו יצרו קונפליקטים באזור מרכז נמיביה בין השבטים הנודדים ובין הקוי קוי שחיו באזור נהר הSWO -KOP. על רקע זה התחילו להגיע במאה ה16 מתיישבים ומיסיונרים אירופאים.
הOORLAM היו קבוצות דוברי נמה שמקורם בעבדים שברחו ובקבוצות קוי קוי שהתאגדו. מכיוון שהיה להם קשרים עם הבור BORAS היה להם גישה לנשק וסוסים.
במהלך השנים הOORLAM נדדו צפונה וחצו את נהר הORANGE ולמעשה נתקלו בשבטי הKHOI שחיו בשלום באזור דרום נמיביה. הקונפליקט היה מלחמות על שטחי מרעה ובקר. הקונפליקט הסתיים ב1840 בהסכם בין צ'יף של הנמה CHIEF OASEB לבין מנהיג - OORLAMה SOMTER AFRIKANER.
שני המנהיגים חילקו ביניהם את השטחים. AFRIKANER קיבל שליטה גם על השטחים הצפוניים שבהם חיו ההררו HERERO.
מיסיונרים- מיסיונרים פעלו בנמיביה החל מתחילת המאה ה19 ומילאו שני תפקידים חשובים:
א) גרמו להתיישבות הנמה להיות מאורגנת יותר תוך הצגת חקלאות. למעשה הכנסיות היו בסיס לישובי הקבע הראשונים בדרום.
ב) קשרי המסחר של המיסיונרים עם החקלאים באזור הכף איפשרו לOORLAM להישאר בעמדת כוח מכיוון שיכלו לקנות נשק.
ב1870 נחתם הסכם שלום בין הנמה/ אורלם לבין ההררו מצפון.
שבטי הNANG/OORLAM פיתחו תלות בסחורות מערביות שהגיעו מאזור הכף בעוד שבטי הHERERO המשיכו להסתפק בבקר שלהם.
בני תערובת לבנים/ שחורים שמקורם בכף - CAPE BOSTLRDS - קיבלו רשות להתיישב ולגדל בקר בנמיביה כחלק מהסכם השלום בין ה -OORLAM/NAMA לבין ה - HERERO.
קולוניה גרמנית- 10 שנים לאחר חתימת ההסכם (1880) השלום, התחדשו הקרבות על שטחי מרעה. באותו זמן הגרמנים החלו לקבל השפעה באזור. הדבר התבצע ע"י ניצול קונפליקטים מקומיים וחתימת הסכמי "הגנה" עם הצדדים תמורת אדמות. בהדרגה עברה השליטה ממנהיגים מקומיים למוסדות גרמניים.
השבטים הנמיבים איבדו אדמות רבות מכמה סיבות-
א) המסחר שהתנהל מול חברות גרמניות גרם לחובות גדולים מכיוון שהחברות נתנו לנמיבים אשראי ונוצר מצב שהדרך היחידה "לסגור חובות" הייתה מכירת קרקעות
ב) התמכרות לאלכוהול הביאה לחובות.
ג) מגיפת בקר שהרגה 97%מהעדרים גרמה לחובות .
בסופו של דבר נוצרה תסיסה, מכיוון שהנמיבים איבדו את רוב אדמתם (דוגמה טובה הADOLF LUDERITS (אדולף לודריץ) שקנה לבדו את כל האדמות בין נהר האורנג' לקוננה עד 150 ק"מ מהחוף.
מלחמת גרמניה- נמיביה: בשנים 1904-1907 התמרדו שבטי הHERERO נגד הגרמנים. השבטים הפסידו במלחמה ורבים ניסו לברוח לבוצוואנה (מאות מתו מצמא במדבר). גם שבטי הנמה מרדו והפסידו. בסוף המלחמה היה ככל הנראה ניסיון גרמני לבצע "רצח עם" בשבטי ההררו למרות שהדעות על כך חלוקות וקשה לדעת האם הדבר נכון. לאחר המלחמה, השלטון הגרמני בנמיביה היה מוחלט.
השלטון הגרמני בנמיביה נמשך עד מלחמת העולם הראשונה- 1915 . אז נכנעה נמיביה (GERMAN SOUTH WEST AFRICA) לדרום אפריקה שנלחמה לצד הבריטים.
לאחר המלחמה האו"מ (חבר האומות) נתן לבריטניה את האחריות לנמיביה, שהאצילה את השליטה בנמיביה לדרום אפריקה.
דרום אפריקה החלה מדיניות אפרטהייד על נמיביה, השחורים נושלו מאדמותיהם ואולצו לחיות ברצועה צרה בצפון, בשל כך נאלצו רבים לעבוד בחוזים אצל הלבנים בתנאים גרועים.
התנגדות לשלטון דרא"פ החל בשנות ה50 בנסיונות לפנות לאו"ם. כשאלה לא צלחו החלה מלחמת גרילה כאשר הלוחמים הנמיבים תוקפים מאנגולה (בתמיכה רוסית) בעוד הצבא בדרא"פ פרוס לאורך הגבול עם אנגולה.
בשנות ה-80 היה ברור שדרא"פ לא יכולה להמשיך במלחמה ובשילוב עם לחץ מסיבי הביא לעצמאות לנמיביה ב-1990.