אל : רלכ"א 6.6.2019
מאת: אביבה פלקסר
הנדון: בקשה מאת אביבה פלקסר בנושא עדכון תעודת הוקרה וכבוד מצה"ל ותעודה משר הביטחון אני תוהה, למה נועדה תעודת הוקרה וכבוד מצהל? למה נועדה התעודה משר הביטחון? האם השתתפות בצער משפחתי? האם להוקיר את בני ארז על עיסוקיו במסגרת הצבאית/ מילואים? אם זה אמנם הייעוד שלה, הרי אין היא ממלאת את יעודה. לתחושתי ,היא עושה את ההיפך. היא פוגענית.
1.1 בשתי התעודות אין כל ביטוי לארזי שלי, אותו צהל 'כביכול' מוקיר ו'כביכול' מכבד.
בשתי התעודות אין כבוד לא למשפחתי ולא לארזי שלי. ניכר, שהתעודות בנויות בתבנית קבועה, בה צה"ל ושר הביטחון משתמשים עבור כל החללים, יהא תפקידם הצבאי, אשר יהא, ויהיו נסיבות מותם, אשר יהיו. אם יש כבוד לארזי שלי, למה לא הזכירו בתעודות את תפקידיו במסגרת השרות הצבאי? למה לא ציינו את העובדות שאין עליהם חולק, שארזי שלי מת כטייס בחהא בהיותו במילואים בתאונת אימונים עקב התרסקות מסוק קוברה ברבדים, 6 דקות לפני סיום אימון ונחיתה בפלמחים?? דרך אגב, מקומם אותי ולא מקובל עלי, שגם בבית הקטן שלו, יש הסתרה של היותו טייס.
שר הביטחון אפילו לא טרח לאזכר, שארזי שלי היה בשירות מילואים . לא ראוי היה להוקיר לו, שדאג להגיע לטייסת לצורך אימון כאיש מילואים???כנראה, פרט חסר חשיבות בעיני שר הביטחון!. באותו יום ארור, ארזי שלי מיהר להגיע לאימון, לאחר שסיים תקופה קשה של בחינות מלחיצות באוניברסיטת תא ולא נתן לעצמו אפילו יום אחד של מנוחה?! -אימון שגרתי, שאמורים לצאת ממנו בחיים!!!!! הפקדתי את הילד שלי בחהא , והוא נרדם בשמירה עליו. ורלכ"א, אלוף אורנה ברביבאי, לא טרחה לציין בתעודת הכבוד את היותו טייס בטייסת, טייסת 160 קוברה[צפע], טייסת המסקר הראשונה. בהקשר זה, פניתי לשר הביטחון ולרלכ"א אלוף אורנה ברביבאי עידכנה התעודה והוסיפה רק " מסוק קרב". למה היה קשה לה לתת פרטים יותר מלאים ומדויקים ביחס למסק"ר. הוא לא טס באפאצי. ושר הביטחון הגיב לפניתי בכתב, והעביר את הנושא לכאורה, לטיפול של יד לבנים.
מצ"ב בנספח א' [ 6 דפים] התכתובת ביננו.
הודעת ההשתתפות בצער של הרמטכ"ל בני גנץ,
שרק כעת נחשפתי אליה, מכבדת ומכילה את מה שהייתי מצפה, אם כי גם עליה יש לי הערות. רצוי שתילמדו ממנה. בתעודה של הרמטכ"ל אלי, יש ביטוי כנה להשתתפות בצער עם מילים בכתב ידו ," דואב הלב" . התעודה איננה נושאת שם בומבסטי, שאין אחריו כל כיסוי של תעודת כבוד והוקרה. בנוסף תאר הרמטכ"ל את ארזי שלי בתמצית. ציין, שלמד זאת ממפקדיו ולא התיימר לכתוב כאילו הכיר אותו. זה נכון לכתוב כך ומרגש, שבקש ללמוד ממפקדיו על ארזי שלי . ההערות לתעודת הרמטכ"ל בני גנץ: א. באשר לתפקידיו של ארז בחה"א, אותם מנה הרמטכ"ל, היה לו תפקיד נוסף מאד משמעותי, שנשא בו במשך 4 שנים- שמפקדיו בחה"א לא ידעו משום מה? לציין זאת לרמטכל. ארז שימש כמפקד הדרכה של סימולטור מובילים בפלמחים [ אולי גם מקושרים?] ובחצור 'פעימת לב' למסוק קרב קוברה במשך ארבע [ הצח=שנתיים], והייתי מצפה שמפקדיו יידעו לציין לרמטכל כי הוא בלט מאד בתפקיד הזה, כפי שהתבטאו כל מדריכי סימולטור. בלשונם, הוא היה 'אגדה' וכתב את מרבית החומרים. ארז שלי, תרם בצורה יוצאת דופן, כמפקד הדרכה בסימולטור בחצור ובפלמחים . רק בחהא/ צבא/ משהבט לא זוכרים לכבד זאת ולהוקיר. זה לא כתוב ומוזכר בשום מקום.
כתבה לי הדר שפיינר מדריכת סימולטור במובילים" ב-2009 [ארז השתחרר בסוף 2007] "התחלתי ללמוד על תיפעול הסימולטור ועל הנהלים של המקום. ראיתי, שהרבה מסמכים שאני קוראת חתומים עי פלקסר, וגם הרבה מהשאלות ששאלתי את גף טכני לגבי פעולת המאמן נענו בתשובה קבועה של "זה מהתקופה של פלקסר". הבנתי שיש איזה בחור, שכתב את כל החומר התיפעולי הזה, והשם שלו עלה המון במהלך ההכשרה האישית שלי, שהעברתי לעצמי במאמן מובילים" ב. הכותרת של 'משפחת פלקסר היקרה' פוגענית. הייתי מצפה, שייכתב שמי אביבה במפורש ושמות האחים של ארז: אורן, אלון ואלה. האם זו ציפייה מוגזמת? [יש עוד משפחות פלקסר במדינה.- הורי קיבלו הודעה במלחמת יום הכיפורים על מות בנם משה, במקום משפחה אחרת שלה קרה האסון , כי נשאו אותו שם.] ג. נודע לי מענבל קצינת הנפגעים, שהרמטכל, בני גנץ, שלח אלי הודעה, אותה לא זכיתי לקבל, אלא כעת. ממי הייתי אמורה לקבל אותה? רצוי לקבוע נוהל.
1.2 אין שום הבעת צער אמיתי אלא מילים שחוקות בלי כל נימה אישית. הרבה מלל כתב צהל בתעודה בשם המתים וסיסמאות על גבורה. מי שמכם לכתוב בתעודה, בשם ארזי שלי , דברים שלא השמיע לכם- "שליחות,, "טובת מדינה", "טיפוח רוחו"??? לתחושתי, במאה ה-21 , יש להסיר מתעודת ההוקרה והכבוד את כל הדברים שאתם אומרים בשם המתים. ארז לא הקריב את עצמו. מישהו גרם לכך ! נהרג בתאונת אימונים מיותרת וברת מניעה. ארזי שלי לא מת בקרב/ מבצע. וזאת צריכה/ך לדעת החתומה/חתום על תעודת הכבוד והוקרה וגם שר הביטחון. מוצאת לנכון, לצטט בפניך מדברי השופט עוזי פוגלמן במסגרת פסק הדין באסון הכבל....
..."דווקא התאונה הינה אירוע הנוגד את ערך הגבורה ומבטל את מקצועיות הזירה הצבאית והאמון שהיא ראויה לו. אדרבא, יש בה מחדל, כישלון. המוות מתברר ככזה שיכול היה להימנע. אין כבוד רב בתאונות........... במצבים מעין אלה נדרשת הקפדה יתרה מצד רשויות הצבא על פתיחות ושקיפות כלפי המשפחה...." ארז לא נפל למען חירות ישראל. מילים אנכרוניסטיות. די לי, שביום הזיכרון נאלצת לשמוע את הקלישאות האלה, אך לקבל זאת כתעודת הוקרה וכבוד ???!!, זה כבר יותר מידי. המדינה דואגת לטפח את מיתוס הגבורה ואת מיתוס הנופלים, בעזרת טכסים, נאומים חוצבי לבבות ביום הזיכרון וגם בעזרת תעודת ההוקרה והכבוד הנ"ל, שבינה לבין לתת כבוד והוקרה לחלל אין שום קשר. משתמע עפי הכתוב בתעודה, כי מבחינת צהל/חהא/מדינה זה כבוד למות במסגרת צבאית. כדברי... 'טוב למות בעד ארצנו'. אתוס הגבורה ההקרבה, אותו טווה חיים גורי, בא לשרת את הצבא והמדינה . אתוס זה, לא נועד לתמוך בי בשעתי הקשה , אלא אם היה בזה אמת. לו ארז הקריב את עצמו למות מרצונו. על קרן טנדלר מכונאית מוטסת, על רועי קליין ועל משתתפי מלחמות ומבצעים מתאים לכתוב על הקרבה וגבורה, אבל על החללים האחרים שהם החלק הארי מכל הנופלים???
מיתוס הגבורה וההקרבה בתוך הודעת ההשתתפות בצער רק, למי שעונה על ההגדרה.. אתם מרגישים צורך לכתוב למשפחת החלל דברים תומכים , אתם רוצים בכנות להשתתף בצערה, אז תעשו זאת בכנות ובלי קלישאות וסיסמאות.. וטוב היה, לו הייתם מביעים חרטה וסליחה בתעודה על קרות תאונת אימונים . ותילמדו מהרמטכל בני גנץ, איך פונים למשפחה , שעולמה חרב ואיך מביעים בכנות צער- בכיתוב אישי. 1.3 אשמח לקבל משר הביטחון ומהצבא תעודה מעודכנת, חרף הזמן הרב שעבר. 1.4 לתגובה על מכתבי ולטיפולך אודה גם במסגרת הצבא וגם אצל שר הביטחון. ולוואי ולא יידרשו לתעודות כאלה.
בברכה אביבה פלקסר