מודה לכל הנאספים שבאו לזכור ולהזכיר את ארז שלי שנהרג בגיל 31 . אנו 11 שנים בלי ארזי שלי.
זה לא מובן מאליו שאתם מגיעים בימים טרופים אלה כשהשכול והאבל בכל פינה וכל בוקר ניפתח במילים "הותרו לפירסום.." כל יום מקבלים בשורות קשות.
מאות אלפים עברו טראומה אישית וביניהם החטופים ובני משפחותיהם - 134 החטופים נימצאים 161 יום מתחת לאדמה מהם 19 נשים! והאחרים עוברים טראומה לאומית.
ארז שלי, התחלתי ללמוד לחיות לצד הכאב האינסופי שאינך עימדי לאחר כעשר שנים. רק אחרי כעשר שנים התחלתי לראות צבעים של הטבע ולהקשיב לשירים עבריים שכה אהבת.
עד אז פעלתי כמו רובוט בלי תחושות של שמחה וחדווה כפי שהייתי מורגלת בעברי.
התכוונו, ארזי שלי, משפחה וחברים לציין את יום הולדתך ה-42 שחל ב14.11.23 באשדוד בעמותת דלפיס שהנציחה חדר על שמך.
המיפגש בוטל כי -
וכך כתבה אורלי גוטמן / אזורי זמן
בין היום לאתמול
מפריד יום.
בין אתמול לשלשום
מפריד יום.
בין שבעה באוקטובר
לשישה באוקטובר
מפרידה
תהום.
ויהי ערב ויהי בקר-
גיהנום
יום שבת של ה7.10.23 הוא יום השבת השחורה.
ארזי, קוויתי, שבחיי לא תהיה סיבה לנגוס משטחי הדשא שבשכונה שלך, אך זה לא המצב. נוספו לא מעט בתים של גיבורים אמיתיים וביניהם בית ללוחם גל איזנקוט ז"ל, שאביו הרמט"כל בדימוס גדי איזנקוט סייע לי במימוש בקשותיי מול חה"א וגם השתתף בערב, שהתקיים לכבודך, ביום הולדתך ה-40 ב-14.11.2021 בחיפה. האירוע הוקלט ומופיע באינטרנט של "חדרים" ובאתר שלך.
ארזי שלי, דמותך האהובה הצנועה והשקטה תידחק הפעם הצידה ביום האזכרה שלך בגלל ה -7 לאוקטובר 2023 והמלחמה בעקבותיו. לא מסוגלת להתעלם ממה שקרה ובטוחה, שמדברת אני מגרונך. לא יכולה רק לצפות בהיסטוריה, חייבת גם לכתוב ולהשמיע את ההיסטוריה כאן ועכשיו.
ארזי, לא ניתן במילים לתאר את גודל הזוועה. ניצבנו מול הרוע המוחלט ב- 7 לאוקטובר. החמאס והג׳יהאד האיסלמי הם מפלצות אדם שלא נימנים למשפחת בני האדם. ידעתי שהם אויבים אכזריים, אך לא עד כדי כך. התגלה לנו עתה כי החמאס איננו רק ארגון טרור אלא הוא מתנהל גם כארגון צבאי.
בעולם, בעיקר באירופה במדינות הסקנדינביות ובעיקר אצל הצעירים והצעירים בארה"ב אנשי החמאס ניתפסים כ'מסכנים', כלוחמי חירות כאילו ישראל גזלה להם את האדמות, כשהמפגינים נגדנו זועקים 'מהים עד לנהר'. החמאס בראייתם הוא הקורבן.
ארזי שלי חייבת לשתף אותך, שישראל שהכרת איננה עוד. ישראל שינתה את פניה. כל הסיפור שסיפרנו לעצמנו בשנים האחרונות, שיש לנו הצבא החזק בעולם עם המודיעין הכי מתוחכם ושנוכל להגיב במלוא העוצמה לכל רעה שתבוא - התנפץ לרסיסים.
זה החל בניסיונות לחוקק 225 חוקים הזויים ע"י 'ממשלת ימין על ימין מלא' ןאנטי ליברלית שהובילו הפעם רבים מהעם כולל אותי לצאת מפברואר 2023 בהפגנות מחאה נגד הרפורמה המשפטית במטרה להגן על דמותה הדמוקרטית של המדינה המבוססת על עקרונות השוויון, הצדק וזכויות האדם, ואחרי 8 חודשים הגיעה בהפתעה - השבת השחורה. משוכנעת שגם אתה היית משתתף בהפגנות.
הידעת ארזי שלי, שיצאנו למלחמה למוטט את החמאס בעקבות מעשיו הנפשעים בשבת השחורה. כ - 1400 אזרחים וחיילים נטבחו ו-256 נחטפו לעזה מביניהם גם גופות חללים. ואחרי כ-5 חודשי מלחמה טרם הצלחנו להביסו.
ארזי כולי כואבת ומתוסכלת. מאז השבת השחורה אתה לא מגיע אלי בלילות. גם הורי ושאר המתים לא רוחשים בלילה. בלילות המוח כבה ואני צונחת כמו מתה למיטה.
ב7.10.23 נחת על דרום הארץ אסון נוראי, על אלפי צעירים חוגגים משתתפי מסיבת נובה ועל ישובים צמודי גדר בחבל שנקרא עד אז 'עוטף עזה', בהם חיו אזרחים אוהבי אדם ואדמה עם אמונה בדו קיום, ועל מושבי וערי חבל הדרום כמו שדרות ואופקים.
האמת ארזי שלי, שהמילה 'אסון' איננה מתאימה. 'אסון' זה ביטוי לאסונות טבע כמו רעידת אדמה, שיטפונות, התפרצות הר געש אך כאן ביישובי הדרום ובמסיבת נובה קרה הנורא מכל, גיהנום, תופת, מרחץ דמים, פוגרום מידי חמאס.
במדינת ישראל הריבונית עם צבא ומוסדות שלטון ארע פוגרום בממדים הרבה יותר גדולים מהפוגרום בקישנייב שארע באפריל 1904, שאז נשחטו כ-54 יהודים ובעקבותיו עלו יהודים לארץ והיגרו יהודים לארה"ב.
ארזי לא תאמין – 2 טייסי מסוקי אפאצי, שהיו בכוננות בבסיס רמון כשהבסיס בהדממה הגיעו ביוזמתם ללא הנחיות לגבול עזה. הם היו צריכים לירות בתוך שטח ישראל באותה שבת שחורה, על גבול הגדר שניפרצה ע"י אלפי מחבלים מחמאס ותושבי עזה. ולא יכולים היו להועיל לבני הקיבוצים הקרובים לגדר ולחטופים מחשש שהם יפגעו בהם ולא במחבלים.
נחלנו כישלון קולוסאלי והכל קרה בגלל מחדלים ופאשלות, מחדלים בלתי סבירים של הממשלות בראשות נתניהו מזה 15 שנים ושל הצבא. נתניהו אחז בקונספציה שהחמאס מורתע בעקבות המבצעים הצבאיים בעזה 'וצוק איתן' ב-2014 והקונספציה הזו זלגה לאנשי הצבא ולא נימצא בהנהגה הפוליטית והצבאית איש שיגיד 'המלך הוא עירום'. כולם התיישרו עם הקונספציה, שהחמאס מורתע ושהחמאס מעוניין בחיים ולא במוות.
דווקא החיילים והחיילות הזוטרים כמו התצפיתניות, הבלונאים והנגדית מ-8200 התריעו אך הבכירים בצבא היהירים זילזלו בהם והתעלמו מההתרעות. הם התעלמו בכל מידע גלוי שהגיע מהדרג הזוטר בצבא או מהתקשורת החמאסית הגלויה המדברת בלי פחד על המטרה שלהם להכחיד אותנו ומפרטת את התוכנית כיצד יעשו זאת.
חמור מכך, נתניהו חיזק את החמאס והחליש את הרשות הפלשתינאית בעזרת מיליארדי הדולרים שאישר לקטאר למסור לחמאס במזומנים במזוודות במקום הכספים שהרשות הפלסטינית החליטה ב-2018 להפסיק להזרים לחמאס כדי להפעיל עליהם לחץ. החמאס ניצל את הכסף לבנות עיר טרור לתפארת במקום לדאוג לאזרחים העזתים. מבחינת נתניהו, האויב של האויב שלך - הוא חבר שלך. והוא אמר לתקשורת כי ״הכספים מקטאר נועדו למנוע משבר הומניטרי בעזה".
הממשלה והצבא הפקירו את ביטחונם של האזרחים על גבול עזה והצפון, כי תשומת הלב שלהם מזה זמן רב הופנתה רק ליהודה ושומרון, למתישבים המשיחיסטים ובחודש אוקטובר לחגיגות שמחת תורה עם הסוכה בחווארה. לו רק היה צבא על גבול עזה בהיקף מציאותי. לו רק הצבא היה מגיע קודם שהגיעו, חיי רבים היו ניצלים. זוהי מחשבה מטרידה מאד. 32 גדודים איבטחו התנחלויות ומאחזים בלתי חוקיים בעוד בגבול עם רצועת עזה רק 2 גדודים. נתניהו לא הפסיק להבטיח ביטחון לאזרחיו ובתקופתו - הביטחון אבד.
גם את גבול הצפון הפקירו נתניהו על ממשלותיו במשך שנים ואיפשרו לחיזבאללה להתעצם ללא גבול ולהתמקם ממש על קו הגבול מול הישובים שלנו. עם פרוץ המלחמה בעזה, חיזבאללה החל לשגר נ.ט, טילים ורקטות ולכן נאלצו התושבים באזור הצפון להתפנות. חיזבאללה לא מוכן לעצור את הירי ולהגיע להסדר מדיני עד אשר כוחותינו ייסוגו מעזה.
קשה לנשום כשחושבים על החטופים ובני משפחותיהם. האי הוודאות וחוסר האונים הוא הגרוע מכל. אני מלאת ההערצה למשפחות האלה על כל העשייה שלהם ועל ההישרדות שלהם ומצדיעה על הצעד שנקטו 134 משפחות לתבוע בתביעה פלילית את החמאס בבית הדין הבינלאומי בהאג ב14.2.24. חוששת מאד למצב בריאותם הפיזי והנפשי. ההתמוטטות בוא תבוא לצערי. מקווה שהמדינה תדע לעמוד לצידם בכל הנידרש למשך כל חייהם בלי בירוקרטיה
"אתם מבינים את גודל האבסורד" אמרה קרן מרציאנו בשבת השחורה "עד אתמול עוד התווכחנו אם יהיו הקפות עם ספר תורה במרכז ת״א".
השכם וערב השמיע נתניהו אמירות על כוחנו הרב שלצערנו התבדו אחת לאחת. השלה את כולנו. התרברב. תאזינו לנאום הניצחון שלו מה-1.11.22 הבטיח המון דברים בין השאר אמר כי העם רוצה אותו כדי שיחזיר לו את הגאווה הלאומית. העם רוצה ראש ממשלה שיפעל באחריות ולא יקריב סתם חיים. הבטיח שנהיה מאד תקיפים בשמירה על הביטחון שלנו. לצערי חמישים אחוז מהעם האמין לו. ויש, שעדיין מאמינים בו.
מר נתניהו ומר גלנט הציבו יעדים עמומים למלחמה וביהירות. שנים יידרשו כדי לחסל את כל החמאסניקים והמנהיגים שלהם. זה התחיל ב"נמוטט את החמאס מבחינה שלטונית ומבחינה צבאית" עבר ל"ננצח את החמאס״ ו"אנחנו ממשיכים במלחמה עד הניצחון המוחלט" וממשיך ב"ננצח ניצחון מוחלט". ונתניהו מתכוון שילדים של אחרים ימשיכו בה. משתין עלינו החילונים הליברלים, על 'השמאלנים הבוגדים' כדבריו.
ומה עם יעד החזרת החטופים בעודם חיים??? בהתבטאות מדויקת של יעלון : "יוני, אח של נתניהו, הקריב חייו למען חטופים וביבי הקריב ומקריב את אזרחי המדינה והחטופים למען עצמו". חשוב לו לשמר את קואליצית ה-64 מנדטים.
נתניהו גם לא מתכוון להפריע לתנומת החרדים המגינים(?) על עם ישראל בעזרת לימוד התורה ולא לקצץ בתקציביהם לטובת הניפגעים.
לו הייתה הנהגה פוליטית ראויה ואחראית ב-15 שנות שלטונו של נתניהו והנהגה צבאית אחראית בפרט בשנה האחרונה ולא היו מתמכרים לשקט כוזב והיו מעמידים גדודי צבא על הגבול, לא היו יכולים להתרחש האירועים הקשים שקרו ב-7 לאוקטובר 2023.
מה גם שהמילה 'ניצחון' לא מתארת את המציאות הכאובה. איך בכלל אפשר לדבר על 'ניצחון' עם כמות כזו של חללים ואלפי פצועים ומפונים מדרום וצפון.
יתרה מזו, נתניהו לא מבין שהמילה 'ניצחון' היא כמו סדין אדום בעולם. עם התמשכות הלוחמה בעזה ניתפס בעולם, שהקורבן הוא חמאס ולא ישראל. מדוע ההתרברבות בפני העולם על 'ניצחון'!! ארזי שלי, מציע לנתניהו לבחור במילה הישגים תחת המילה ניצחון.
הציבור ניתפס לסיסמא "ביחד ננצח". האמנם "ביחד ננצח"??? יחד ננצח ב'סיעתא דשמיא'. כדברי קרעי "מי שתורתו- אומנותו, שומר עלינו יותר מאשר אנחנו עליו". הרב הראשי הספרדי הכריז כי אם ייאלצו אותם להתגייס הם יעזבו את הארץ.
גם הכלכלה שלנו מצוינת בזכות מי? בזכות הקב"ה ולא בזכות 'סטארט אפ ניישן'. לאובדננו, זוהי האמונה של לא מעט שרים בממשלת ה-64 מנדטים. אני היום מוטרדת מהזרם החרדלי האנטי ליברלי בעל תפיסות הרב קוק שרואים במלחמה בעזה כחלק מתהליך גאולה של הקב"ה וכבר מארגנים גרעינים תורניים להתיישבות בעזה. הם חיים בתחושה של גאולה עם רעיונות של משיח בן דוד. הסמוטרצים, הבן-גבירים ותומכיהם, שהם מיעוט קיצוני יובילו את המדינה שלנו יגון שאולה בדומה למיעוט שהוביל את עמנו לחורבן בית שני.
אבוי לנו אם לא נדע לעצור אותם בזמן.
זוכרת מחשבה, שחלפה בראשי עת, בקרתי לפני כשנתיים בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל. צבט אותי לראות קיר ענק פנוי. חשבתי לעצמי, שאין כל סיכוי שהקיר יתמלא בחיי, כי עברנו את תקופת התקומה, ותמיד נוכל לאויבנו כי אנחנו מדינה עצמאית, מפותחת, חזקה עם הצבא הטוב בעולם עם יכולות מודיעיניות ופיתוחים טכנולוגים יוצאי דופן. לא יתכן שהקיר הזה יתמלא אי פעם בחיי. התבדיתי. באחת, מאות חללי צה"ל ומערכת הביטחון נחקקו על קיר היכל הזיכרון. כולם גיבורים שהקריבו במודע את חייהם למעננו.
אני מוצפת ברגשות של זעם ויגון, כאב ויאוש ועדיין יש לי צימאון לתקווה. מאד הייתי רוצה להשמיע לכם כעת שיר עם תקווה לשלום, את השיר 'שיר לשלום' של להקת הנחל. אך בימים אלה המילה שלום נראית לא מציאותית.
במקום 'תקווה לשלום' אשמיע לכם את התפילה נזכור את חללי השבת השחורה 4.15. מקווה, שגב׳ מירי רגב תשמיע את התפילה הזו בטכסי יום הזיכרון והדלקת המשואות.
ארזי שלי, לך תפקיד חשוב בארץ "שם". אתה כבר חייל ותיק. יש לך ותק של 11 שנים אז תוכל בבקשה לסייע לכל 1400 הנשמות הטהורות וגם ל-64 העובדים זרים ש'נפלו מחוץ לזמן' בארץ 'שם'.
ארזי אתה תימצא איתם שפה משותפת ותדריך אותם איך לחיות בארץ 'שם'. ארזי אתה צריך לדעת שהם כולם עלית החברה הישראלית. איבדנו דור של צעירים וצעירות מופלאים. תוכל לטייל איתם כי גם הם אהבו לטיל לרוחבה ואורכה של ארצנו. תוכל להדריך אותם בכל כי אחרי הכל אתה מבוגר מרובם. תוכל גם להשתפר בנגינה בגיטרה כי רבים שם אהבו מוזיקה וידעו לנגן. ותוכל להחליף דעות על ספרים שהכרת.
אני תוהה, מה יהיו התכנים ביום הזיכרון ובטכס המשואות הקרב, שמירי רגב תנסה לצרוב לנו האזרחים.
כתב נעם חורב על יום הזיכרון הקרב:
"אומרים שהשנה
יום הזיכרון
יהיה פי מיליון-
פי מיליון יותר כואב
פי מיליון קורע לב
פי מיליון מיותר אכזרי
פי מיליון בלתי אפשרי...״
יתכן, שחלקכם קרא באתר האינטרנט על שם ארז במדור 'תרבות השכול' את דעתי ביחס לזיכרון השכול. כתבתי שם פרק "הזיכרון והשכול בשירות האתוס הישראלי". כתבתי ש"כל מוות בצבא - הופכים אותו למוות הירואי". הוספתי שיש זילות בשימוש במילה 'גיבור' בטכסי הזיכרון. כל מה שכתבתי שם לא רלוונטי עבור החללים מה-7.10.23 ואילך. כולם בלי יוצא מן הכלל, החללים והשורדים לרבות שורדי הנובה המה גיבורי האומה הישראלית. אנו מצדיעים להם וחייבים להם את חיינו. הם בגופם עצרו את המשך ההתקדמות של המחבלים הזדוניים בארצנו ושילמו בחייהם או בפציעתם. החיילים מפתיעים אותי בחוסן שלהם, במקצועיות, ברוח הלחימה ובנכונות להקריב את חייהם למעננו האזרחים ולמען שחרור החטופים.
כאדם חילוני לא אוהבת את השימוש הנפוץ במילה 'קדוש'. והפעם מבחינתי הם כולם 'קדושים'. אין מי שראוי לתואר 'קדוש' ו- 'וגיבור' יותר מהם. כל רגע מהשעה 6.29 של ה -7.10 ואילך הוא רגע של 'גבורה' ולנצח עלינו כעם להוקיר, לזכור ולהנציח את כולם, החללים, שורדי התופת ושורדי המלחמה. ואל למדינה לשכוח את חוסן המפונים מהדרום והצפון, את המילואימניקים ומשפחות המילואימניקים.
אני נזכרת, שכתבתי לשר הביטחון בהתייחסות לאיגרת כבוד ששלח לי, בעקבות נפילתו של ארזי שלי. כל ההתכתבות עימו מופיעה באתר האינטרנט של ארז. כתבתי, כי אין חוצפה גדולה יותר מלדבר בשמו של ארז שלי חלל צה״ל. ארז שלי אהב את החיים. היה נכון לבצע את המשימות אך לא רצה למות ולזכות בתואר גיבור או קדוש. ארז האמין בטוב לחיות בעד ארצנו.
שאלה לי לכנסת ולממשלה: מדוע המדינה מפלה בין דם לדם. מדוע המדינה הכריזה על יום אבל לאומי ל-45 חללים חרדים באסון הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון ב-30.4.21 ונמנעה מלהכריז יום אבל לאומי ל-1400 נרצחים ב7.10. מדוע האפליה? מדוע לא הורד הדגל לחצי תורן? מדוע נקבע צום גדליהו בלוח השנה ולא נקבע צום לחללי השבת השחורה?
מצפה כעת מהמדינה לתכנן ולהקים לאלתר על חשבון הכספים הקואליציונים שיועדו למוסדות החינוך של החרדים, היכל זיכרון לחללי וניפגעי השבת השחורה שורדי התופת - ההיכל צריך לתעד את כולם, את האזרחים שנרצחו ואת אלה שבאו לגונן עליהם אזרחים וכוחות ביטחון. את החללים החטופים והשורדים החטופים. היכל שיתעד את סיפורי הגבורה. את סיפורי החיים. את סיפורי התצפיתניות וחיילי המוצבים וכיתות הכוננות. יתעד את הארגונים האזרחיים, היזמים והיוזמות והחמ"לים למיניהם, שמילאו את החלל שהותירו מוסדות המדינה ויתעד את המסע הכבד של משפחות החטופים.
לא יכולה לשכוח את דברי הנאצה של שרים בממשלה על טייסי חה"א עוד לפני כשנה, "נפולת של נמושות", "מי צריך אותם" הפליאה לאחרונה הגב' אורית סטרוק באומרה כי "יש טייסים שמסרבים לתקוף ברצועה מסיבות מצפוניות".
אחרי מלחמת לבנון השנייה אמר לי ארז, שחה"א חייב לשפר את תיאום הקרבות עם כוחות היבשה. ושב ואמר לי אחרי מבצע בעזה שעדיין נידרש שיפור בתיאום. אז ארזי שלי יש לי בשורה משמחת. חה"א במלחמה הנוכחית מוכיח שיתוף פעולה מדהים ופורה עם כוחות הקרקע .ארזי אתה גם יודע שבמוסדות המדינה שלנו אין ייצוג הולם לנשי. והנה בחה"א נידלק ניצוץ עת בחר בסא"ל ג. לפקד על בסיס עובדה. פריצת דרך מבורכת שתוביל נשים יום אחד למטכ״ל.
אך מאידך, מקווה שטייסי חה"א משמאל ומימין יביעו בגלוי את מורת רוחם מהשר יואב קיש שבעברו היה טייס ומביא נזקים עצומים לאקדמיה, למדע, למחקר, ליזמות ולתרבות ולאומנות עם ביטול פרס ישראל, הקטנת תקציב הספריות, צמצום החינוך הממלכתי לטובת בתי ספר פרטיים ומינויים לא ראויים.
מקומם אותי מאד, שיש בעם אנשים המצביעים על המחאות נגד הרפורמה כגורם להתקפה הזדונית של החמאס. אבסורד להעלות טענה שכזו. עיר הטירור העילית והתחתית עם מאות מינהרות טירור תת קרקעיות החלו להיבנות לפחות משנת 2008, עת זכה החמאס בבחירות בעזה וכנראה עוד קודם לכן.
בכל מקרה, החמאס הסוני היה יוצא למתקפה מתישהוא. לכך הוא התכונן במשך שנים בעזרת איראן וחיזבאללה השיעים, שציידו אותו בכסף, בתחמושת ובאימונים ולא פחות חשוב בעזרת מזוודות הכסף, שנתניהו אישר לקטאר להעביר להם במזומנים.
הפילוג שבעם והמחאות זרזו את החמאס לצאת ללא תיאום עם בעלי בריתם כך שהיה לנו 'טיפת מזל'. רק חישבו מה היה מצבנו לו היה תיאום בין אויבנו והתקפה בכל החזיתות באותו זמן?
ויש שמאשימים את 'ההתנתקות'. שרון יצא מעזה ומהיכרותנו את שרון אין ספק שהיה מכה בהם ולא מכיל את ה'טפטופים '. לי ברור, ששרון היה מתעמת עם הבעיות ולא בורח מהן ולא מחפש להרוויח שקט לעוד שנה. אצל ממשלות נתניהו שלטה התפיסה 'שקט יקנה שקט'.
האזרח הסביר, לו היה מודע בזמן אמת מהתקשורת לתוכניות החמאס והאימונים שעובר לשם כך, לא היה מקבל את מדיניות הביטחון של הכלה וקונספציה שזו הייתה מדיניות קלוקלת של הנהגה שהתמכרה לשקט.
לגבי הצפון - היום ברור שמדיניות 'ההכלה' של ארגון החיזבאללה הייתה מוטעית מהיסוד. אסור היה לאפשר להם לשבת על הגבול. מדוע לא נאכפה החלטת האו"ם מס 1701 מאוגוסט 2006 שחיזבאללה ינוע מעבר לליטני. מדינת ישראל לאורך 15 שנות שלטון נתניהו ישבה בשקט והתעלמה מהתעצמות חיזבאללה ומישיבתו על הגדר מול ישובינו והתמכרה לשקט!
באשר לדרום ולשלטון החמאס – כאן השתלטה בהנהגה הקונספציה שחמאס שינה דרכו ומעונין להיטיב עם עמו העזתי. אם מכירים את התורה הג'יהדיסטית והתפיסה של המאמין המוסלמי האדוק, לא ניתן היה להגיע למסקנה הזויה שכזו.
סינוואר לא הסתיר את דעותיו בפני חוקרין בכלא הישראלי. ערוצי התקשורת החמאסים, שאנו הציבור איננו חשוף אליהם, לא הסתירו שעניינם לא בחיים אזרחיים נורמלים אלא עניינם לשחרר את פלסטין מהעם היהודי, שישראל לא תתקיים בארץ ישראל.
גם לא מובן מדוע צה"ל זילזל ביכולות החמאס וראה בו ארגון קיקיוני שבכל מקרה צה"ל יתגבר עליו בקלות.
לא מצליחה לעכל למה קרה מה שקרה לנו ב-7 לאוקטובר. החלטתי לפי דרכו של ארז, שנהג להעמיק בכל נושא וגם מצאתי ספר שלו על האיסלם ללמוד על האיסלם, בעזרת יוטיובים כמו של אפרים הררה.
נחשפתי כעת, שאנו עומדים מול תרבות של אהבת המוות בעולם הזה בעוד בעולם הבא מחכים למאמינים חיים טובים עם נהרות של יין ובתולות. תרבות שהמוות מבחינתם הוא מטרה נישגבה. אין דבר יותר מתוק מאשר המוות בשרות אללה.
אנחנו בתרבות המערבית מקדשים את החיים. מה שנראה בעינינו כמעשים זוועתיים אצל המוסלמי האדוק ייחשב כמעשה טוב, כי כך נהג מוחמד.
למדתי כעת, שלפי האיסלם הקיצוני על המוסלמים להחזיר לחזקתם את כל השטחים שכבשו בעבר. המוסלמים שלטו בשטחי א"י במשך 458 שנים מ- 641 לספירה(ביזנטים) ועד 1099 לספירה(צלבנים.) מטרת העל להתיישב בארץ ישראל במקום העם הישראלי ע"י מאבק מזוין.
באיסלם לא קיים מושג של 'שלום' אלא קיים רק מושג של 'הודנא' שמשמעותה הפסקת אש עד 10 שנים שיוארך רק אם המוסלמים יחושו שהצד השני חזק. ואם יחושו שאתה חלש יתקפו מחדש.
הגעתי למסקנה שהיה עיוורון בהנהגה המדינית בראשות נתניהו ובצבאית בגלל אי היכרות עמוקה עם האידיאולוגיה של האיסלם הג׳יהדיסטי, של האחים המוסלמים שהחמאס הוא נציגם. ההנהגה המדינית והצבאית בחנה את נתוני המודיעין שהצטברו ב-8200 בעיניים מערביות והתעלמה מהתפיסות של האיסלם הקיצוני ולכן לא איישה את גבול עזה בכוחות צבא כראוי, לא נקטה בתקיפות יזומות והתמכרה לשקט.
שמחה לשתף אותך ארזי שלי, כי חרף מצבנו הקשה, בקע אור בין הסדקים. יש בעמנו חברה אזרחית יוצאת דופן, המורכבת מהרבה קבוצות ואנשים מארגוני המחאה נגד הרפורמה כמו 'אחים לנשק', 'בונות אלטרנטיבה', לוחמי 73, אלופי צהל שהתארגנו לעזור, ההיטקיסטים, אנשי עסקים ועוד אזרחים רבים ורבות, אנשים גדולים מהחיים שנרתמו מיד לסייע במאות יוזמות לסיוע ושיקום.
יש גילויים מרגשים של התנדבות מכל שכבות העם. המגזר האזרחי בניגוד לממשלה הציל את המצב. מקווה שחלקם ילכו גם לפוליטיקה .ואמנם קם גוף פוליטי חדש הקרוי חוזה חדש של מתנגדי הרפורמה ומקימי החמלים לסיוע, שהצליח להיבחר בבחירות המוניציפליות.
כולנו תיקווה שלאחר המלחמה נהיה מדינה טובה יותר משהיינו בשנים האחרונות מכל הבחינות, החיה לפי ערכים אוניברסליים וליברלים, ערכים של מגילת העצמאות. עוצמתנו הייתה ונקווה שתהיה בערכים שאתה ארז ורבים כמוך גדלתם עליה, של סולידריות, אמפתיה ואהבת האדם באשר הוא עם זכויות וחובות לכל לרבות שוויון בנטל ושל אחריות לביטחון כל תושבי המדינה על כל גבולותיה. עברנו טראומה לאומית כל כך גדולה שמתוכה חייבים לצמוח.
הגיע הזמן שטובת המדינה תנחה את המנהיגים ולא שלושת הכ"פים כסף, כוח וכבוד כדברי מיקי זהר.
ארזי אתה כל כך חסר לי. התחושה הזו רק הולכת ומתחזקת עם השנים. בימים אלה ארזי משוועת לתבונתך. הרבה שאלות בראשי וזקוקה כל כך לדיאלוג עימך.
ארזי, האם כל השנים חיינו במציאות מדומיינת?
האומנם עלינו לחשוש שהכול זמני עם הערבים המוסלמים?
האם למרות מה שקרה, ההשפלה שספגנו והזוועות שאירעו ניתן לדבר על אופק מדיני, על הסדרת היחסים? אחרי הכל, יש לנו מצב של אי לוחמה מעין' שלום' עם מצרים וירדן עשרות שנים וחוסיין ויתר על שטחי הגדה המערבית וכעת הסכמי אברהם נותנים ניצוצות של תיקווה. וגם אבו מאזו ב2012 הכריז שאיננו תומך בדרך האלימה אך לצערנו נתניהו עשה הכל כדי להחליש אותו. מילות הקסם סביבן נבנתה המדיניות הביטחונית של ישראל היו "ניהול הסיכסוך" ע"י שילוב של סבבי לחימה חוזרים ונישנים, אמצעי הגנה משוכללים ומזוודות דולרים שקנו שקט זמני - במקום חתירה לפיתרון מדיני ארוך טווח והיום בעזרת ביידן והמדינות הערביות המתונות .מובן מאליו שהסכם כזה צריך לכלול גם את חיסול האידיאולוגיה הרצחנית שפיתחה אונר"א במערכת החינוך עם השנים, הרואה בכל ישראלי שטן שיש להרוג וזאת מטעמי הגנה על דת האיסלם.
ארזי אתה סבור, שהיה צריך להגיש סיוע הומניטרי מבלי להתנות אותו בשחרור החטופים? לא יודעת אם ידעת שגולדה מאיר, טסה בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים להבהיר לאמריקאים, שישראל לא תיתן סיוע הומניטרי לארמיה השלישית כפי שדרשו, עד שישוחררו השבויים. לאחרונה למדתי זאת מיומני גולדה.
ארזי, בטרם נתבוסס בבוץ העזתי וניכנס למלחמת התשה ללא סוף, לא חשוב היה להפסיק הלוחמה בעזה כדי לשחרר החטופים.? אין משמעות לכמות המחבלים ההרוגים שדובר צהל דואג לציינם,, כי על כל עשרה מחבלים מצטרפים מיד 10 ויותר חדשים. זו חברה המגויסת למוות מילדות. כרגע גדלים שם ילדים, שראו את הצבא הישראלי מכה במשפחותיהם והם גדלים עם הרצון לנקום והחינוך להרוג יהודים.
הלנצח נחיה על החרב? מה שבטוח זה שלנצח נהיה חייבים להיות המדינה הכי חזקה במזרח התיכון.
כל מה שאני מאחלת כרגע זה שייגמר סיפור החטופים. -שישוחררו. איך אנחנו יכולים לחזור לסדר היום ולשבת בשקט כשיש חטופים.
ארזי שלי, המיפגש עם המוות הבלתי צפוי מחדד את ההכרה שחייבים לחיות. מחדד עוד יותר את 'רוח ארז' לנצל כל רגע מהחיים ולחיות במלוא העוצמה.
ארזי רוצה לשתף אותך שאורי שלך, אורקלה שלנו הוא האח הכי הכי שאפשר להיות לאחיו דני בן השנה. היית מתמוגג ורווה נחת משניהם . איזו החמצה שאתה לא זוכה לראות את הילדים גדלים.
רוצה לקוות ארזי, שכשניפגש כאן בשנה הבאה נוכל להתרכז בך ושתחזור התקווה למחוזותינו. הקריאה שלי אליכם - שאו עימכם את דמותו ורוחו של ארזי שלי.
חשבתי לסיום להשמיע לכם שיר מלא חיוכים של חווה אלברשטיין אך מצב רוחי ומצב האומה לא מאפשר לי זאת. כולנו מבקשים את שיחרור החטופים לאלתר.
אשמיע לכם לסיום שיר של חווה אלברשטיין שבו המילים, הלחן והביצוע מושלמים –"החיטה צומחת שוב". כואב עד כמה השיר הזה רלוונטי לימינו על אף שניכתב כשיר זיכרון ל-11 חללי יום הכיפורים של קיבוץ בית השיטה בעמק חרוד, שזה היה אז מספר עצום לישוב כה קטן.. זה שיר של תוגה וגעגועים לאלו שלא ישובו עוד עם אופטימיות קלה- והחיטה צומחת שוב.
תם הטכס.
החיטה צומחת שוב
שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע -
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.
זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית,
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב
מן העפר המר העיריות עולות
ועל הדשא ילד וכלבו
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו ומה שבליבו
זה לא אותו העמק...
וכל מה שהיה אולי יהיה לעד
זרח השמש שוב השמש בא
עוד השירים שרים אך איך יוגד
כל המכאוב וכל האהבה
הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית
אבל אתם הן לא תוכלו לשוב
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין
שהחיטה צומחת שוב.