1. הרגע הארור
לגעת באדם
לגעת בשמים
פלקסר
ארז
בגיל 26, צולם ע״י מירב
"ארז תמיד מאושר. תמיד היה כיף לפגוש אותו, כי הוא היה משרה אוירה כזו, שהכל טוב. ומה שלא טוב - יהיה טוב. תמיד היו לו פתרונות, ותמיד יצירתיים."
- א.א. חבר של ארז -
דרכו של ארז יכולה לשמש מקור השראה לצעירים רבים איך אפשר למצות את החיים במלואם, כי הרי אין לדעת כמה חיים נקצבו לאדם.
רס״ן (במיל׳) ארז פלקסר נובמבר 1981 - מרץ 2013
בכאב ובגעגוע
"למרות השגיו יוצאי הדופן, ארז תמיד שידר שקט וצניעות שהשתלבו עם יעילות ומצויינות ומעולם לא התגאה בהשגיו. מעל לכל, ארז היה תמיד אהוב על כל..."
- אוניברסיטת תל אביב -
"אותך ארז הערצתי מאז שאני יכולה לזכור את עצמי... היית הטלפון הראשון שלי כשחיפשתי שביל ללכת בו - כי הכרת כל פיסת קרקע בארץ ישראל, והאבא שמתייעצים איתו כשצריך עזרה בלימודים - כי אתה הבן אדם הכי חכם שאני מכירה"
- אלה, אחות של ארז -
"ארז אהב לבשל ובמיוחד אני חושב שאהב לבשל בשביל אחרים. כשהיינו לומדים אצל מישהו אחר הוא היה עוזר להכין ועוזר לחסל."
- א.א. חבר של ארז -
תהיה לי מעט נחמה אם המוות המיותר של ארז שלי ושל נעם רון, יציל אחרים
וכך יקבל משמעות עבורי וזה גם יהיה שכרי.
- אביבה, אמא של ארז -
״הלב שלי אומר, שהיה פה כשל שלא יכופר ואני לא אוותר.
אני חייבת לדעת מה קרה ומה עושים הלאה שזה לא יקרה לחברים של ארז״
-אביבה בראיון לענת מידן, "ידיעות אחרונות", ב׳שבעה׳ -
זרקור על תאונות אימונים בנות מניעה
ועל הצורך ברפורמה באופן חקירת תאונות
נותנים לחתול לשמור על השמנת
ירון לונדון: "זה תחקיר מאד מטריד, שאם לא יזעזע את חה"א אז אני לא יודע בשביל מה יש תוכניות תחקיר"
להאשים את הבורג במסוק בגרימת התאונה ולקבוע בריש גלי שלא ניתן היה למנוע את התאונה - זה היה בשבילי יותר מידי. למות בגלל בורג?? לשמוע, ולא להאמין שחה"א הטוב בעולם וצוות החקירה עיוור ולא רואה בבורג משוחרר בכלי טייס רשלנות מחפירה הגובלת בפלילים.
שלוש שנים לא הקשיבו לי, כשכל מה שרציתי היה להבטיח את קידום בטיחות חיי הטייסים על ידי שיפור תהליכי עבודה כושלים. חשוב היה לי לתת משמעות למוות המיותר של נעם וארז וששום אמא של טייס לא תגיע למקום הנורא שלי.
בלית ברירה, פניתי לתוכנית ״המקור״. וטוב שכך, כי התפנית חלה בזכותם ובזכות הרמטכ״ל גדי איזנקוט ומפקד חיל האוויר האלוף עמיקם נורקין.
+ סוגיית חוסר אמון בתחקירי תאונות אימונים
+ המלצה לרפורמה
החיים מאז האסון נחלקו לשניים:
חלק אחד שנמשך שש וחצי שנים - למנוע את 'קורבן השווא הבא' מתאונות אימונים. על כך באתר ב"זעקת אם", בתקווה שיגיע לעיני הרמטכ״ל אביב כוכבי, סגנו והאלוף נורקין.
בנוסף, על אתוס הגבורה וההקרבה ב"תרבות השכול".
חלק שני - שנמשך כשנה - ללמוד להכיר את ארז מנקודת המבט של הסובבים אותו מאז ימי הצבא. על כך בספר "דרך ארז" ובאתר ב"בכאב ובגעגוע", ב"רסיסי חיים" וב"הטיול לאפריקה".
- אביבה -
"דרך ארז" | הַסֵּפֶר
ארז אהב את החיים הפשוטים,
את החיבור לארצנו ולנופיה.
הוא שנא מלחמות ושפיכות דמים
והבין שחיי אדם שווים יותר מאדמה.
זהו לא ספר על מוות ואבל,
זהו סיפור על צעיר
שבלע את החיים וחגג אותם.
בספר זה תפגשו בארז, שמשפחתו וחבריו לא ידעו על כל הישגיו הבולטים כי ארז היה מופנם, ביישן, שקט וצנוע. למרות זאת, האנשים שסביבו ראו בו מנהיג, בעוד הוא לא ראה עצמו ככזה.
גרסת שמע של הספר
ההכנסות מהספר - תרומה להלומי קרב
