"רון , אני יוצאת עם מישהו כרגע , קוראים לו ארז" // רון זלטקין

"רון , אני יוצאת עם מישהו כרגע , קוראים לו ארז " , אמרה לי מירב בהתלהבות נסתרת משהו, לפני 8 שנים.

אפילו הראתה לי תמונה . 'WOW' , חשבתי, 'חייב להיות מישהו מיוחד'. שנה מאוחר יותר נפגשנו לראשונה.


ארוחה משפחתית במסעדת "עדנה" ברמת השרון. ארז ישב לצידי. הוא מיעט לדבר. מעט נבוך. כשדיבר היה מאד מעניין , ובעיקר עניו ומקרין חיבה וטוב לב.


מירב נראתה מאושרת עם משפחתה וארז לצידה, והסבירה לנו בהתלהבות על כל מנה מניסיונה כמלצרית במסעדה .


בדרך הביתה, מרתה אמרה לי שמאד אהבה את ארז והוא ממש מתאים למירב. אני הסכמתי. 'בחור חמוד', חשבתי, 'יוצא דופן ומסקרן'...' הייתי רוצה מאד להיפגש אתו שוב בביקור הבא שלנו בארץ'.

מאז, פעמיים בשנה התראינו בביקורינו בארץ ויצא לנו לדבר על נושאים שונים ומגוונים. שנינו אוהבים ידע כללי ולא היה חסר על מה לדבר. אינני זוכר שאי פעם שאלתי אותו על שירותו הצבאי. עובדות עליו יכולתי לשאול את מירב, אך את סיפוריו המעניינים ואת הידע הרב בכל נושא שהוא, לא רציתי להחמיץ. היה פשוט מרתק לדבר איתו והוא היה משרה עלי רוגע יוצא דופן – תענוג , לא? הייתי צריך לנצל כל רגע כי איש של טלפון הוא לא היה.


בספטמבר 2009 ארז ומירב באו לבקר אותנו בביתנו ב Hertford,צפונית ללונדון, ב countryside האנגלי. ארז נחת יומיים אחרי מירב (כנראה בגלל שירות מילואים – אינני בטוח). נתתי לו הוראות מלאות כיצד להגיע אלינו מ Heathrow ואת מספר הטלפון שלי למקרה של בעיות כלשהן כך שאוכל לבוא לאסוף אותו (כמובן שהתעקש להגיע בתחבורה ציבורית מלכתחילה).


ארז נחת ב 22:30 ולאחר כשעה לקח את ה underground צפונה אלינו.

הוא החליף תחנה באמצע הדרך אך באותה שעה הפסיקה פעולת הרכבות. ארז לא רצה "להטריח" אותי והחל "לשוטט" בכל לונדון על אוטובוסי לילה, עד שהצליח לחזור ל Heathrow ולחזור על מסלולו עם חידוש תנועת הרכבות בחמש בבוקר.


כשהגיע אלינו נקש על הדלת בשקט, כדי לא להעיר אף אחד. הוא נכנס הביתה עם חיוך, אחרי לילה ללא שינה, כדי לחבק את מירב.

ארז ומירב שהו אצלנו כשבוע ימים מהנים מאד. ארז קרא הרבה ונהנה מהשקט הפסטורלי בביתנו ובאזור ביתנו.

באחד הימים נסענו כולנו ל Cambridge. סיירנו בעיר בין הקולג'ים השונים ואז החלטנו לשכור גונדולה עם מדריך, לסיור בן שעה על ה River Cam המרשים.

המדריך הנחמד (סטודנט באוניברסיטה), הסביר לנו על כל College ומי למד איפה: Prince Charles, Isaac Newton ועוד.


ארז היה כל כך סקרן (מעולם לא ראיתי אותו שואל כל כך הרבה שאלות).המדריך היה מבסוט לענות על כל שאלותיו של ארז. הייתה זו כמו שיחת חברים כאשר ארז עונה גם לשאלות המדריך. בערך באמצע הדרך, ארז התעניין כיצד משיטים את הגונדולה. המדריך המופתע הזמין את ארז לעמוד לצידו ולהנחות אותו.

לאחר כמה דקות ארז לקח את הפיקוד והחזיר אותנו בבטחה אל הרציף.

'איך הוא היה?' שאלתי את המדריך . “Absolutely perfect " הוא ענה בחיוך. הייתי מאד גאה בארז, אשר חייך בצניעות.


מכשנולדו עיינה ואיתן, בכל ביקור בארץ, ארז נהנה לשחק איתם ולבדר אותם. 'דוד ארז יהיה אבא טוב' , חשבנו מרתה ואני, ושמרנו את כל הבגדים של איתן ועיינה, בתקווה ויום אחד הם יזדקקו להם.

כיום אנו כל כך נהנים לראות את אורי לובש את הבגדים הקטנים שאיתן לבש.


באחד הביקורים שלנו ארז היה בזמן תקופת בחינות מלחיצה (לא אותו כנראה). בכל זאת מצא זמן לעזור לי לפתח את אתר האינטרנט של חנות ה online שלי שפיתחתי.

היה קשה לו להפסיק לשבת איתי ומירב הייתה צריכה " למשוך " אותו כדי שיוכל לעזוב ולא לאחר למאורע כל שהוא, כל כך עשה לו טוב לעזור.

תודה ארז! תענוג ללמוד ממך.


ארז, מירב ואורי היו שותפים לזירוז החזרה שלנו לארץ. לולא הולדתו הצפויה של אורי באוקטובר , לא היינו חוזרים בנובמבר, אלא הרבה יותר מאוחר - זה בטוח.


מאז חזרתנו התראינו לעיתים קרובות הרבה יותר והיה כיף לראות את ארז שב ומשחק עם איתן ועיינה.

ב 8/3/2013, יום שישי, נפגשנו לארוחת צהריים משפחתית בגליל ים, כדי לחגוג לאיתן ועיינה את יום הולדתם השלישי. לאחר כשעה בערך, ארז "נעלם" ושקע במשחקים עם איתן, עיינה ושלי, בזמן שאורי ישן. לזה כנראה חיכה... גם אנחנו, קצת שקט מהילדים....


מאז שחזרנו ארצה , אנו פוקדים את חוף הים בהרצליה לעיתים תכופות.

מי כמוך יודע, ארז, כמה זה כיף ומרגיע.

מעל פני המים, בגובה לא רב, חולף מדי פעם מסוק. איתן ועיינה מיד מושיטים יד למעלה וצועקים בהתלהבות : "דוד ארז , דוד ארז".

"נכון", אנו עונים.

כי אולי באמת את אחד המסוקים אתה מטיס? טס בכיף מעל שמי הארץ, מעל חופי הרצליה?

כי אולי אתה בדרך לנחיתה בשדה התעופה הצנוע, הנמצא במרחק דקתיים מביתך החדש, ממירבוש אשתך היפה, מאורי המאיר את עולמך החדש ואת עולמנו המשיק?

וכן, גם במרחק דקה או שתיים מבית השיש הקטן שבנו במיוחד עבורך. בית מעט קריר וחשוך. בית שקט. אבל אולי זה מתאים לך; כך לא תוכל לשמוע את כל המחמאות המורעפות עליך- מחמאות כנות ומוצדקות, המשמחות אותך, אך כנראה מעט מביכות. הן מספרות עד כמה אתה אהוב ,עד כמה אתה חכם ומוכשר.

ואולי מבית השיש הקטן אתה בעצם יכול, בשקט בשקט, בלי שאף אחד ידע , לצאת לעוד טיסה ולהביט על עולמנו/עולמך הקטן בחיוך גדול.

אולי...

בינתיים, כשאנו שומעים את צעקת ההתלהבות "דוד ארז, דוד ארז" מילדינו למראה ההליקופטר הטס על המים, לנו רק נותר לומר "נכון", להביט אחד בשניה, להביט אל הים, ואז להביט למעלה, ולחייך יחד אתך.

אוהבים אותך תמיד, דוד ארז היקר.


איתן, עיינה, מרתה ורון.




23 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

"הזמן הוא זמן של כפור"

7 שנים בלעדיך ארזי שלי, בצל הקורונה (12.3.2020) אל מוקירי ארז, נאלצנו לבטל את האזכרה ב-12.3.2020 בשעה עשר בבקר, בגלל הקורונה שהחלה לצבור תאוצה, בגלל מזג האוויר הסוער שהיה צפוי ובגלל השבתת הלימודים בב

ימים אחרים, ימים של סגר ובידוד // אביבה מגנום דודתו של ארז

7 שנים בלעדיך ארז (12.3.20) כבר חודשיים כמעט שאנו מזמזמים בזום חוגגים ומתאבלים בזום בין קרבה לריחוק בלי נישוק ובלי חיבוק הרצאות שיעורים ומפגשים מרצים מנחים ומאזינים. ואתמול יום זיכרון. ב20:30 הצטרפתי