ימים אחרים, ימים של סגר ובידוד // אביבה מגנום דודתו של ארז

7 שנים בלעדיך ארז (12.3.20)

כבר חודשיים כמעט שאנו מזמזמים בזום חוגגים ומתאבלים בזום

בין קרבה לריחוק בלי נישוק ובלי חיבוק

הרצאות שיעורים ומפגשים מרצים מנחים ומאזינים.

ואתמול יום זיכרון.

ב20:30 הצטרפתי למפגש. היססתי חששתי . האם ניתן גם היום?

גיסתי אביבה, אשה זעירה וגדולה רחוקה וקרובה אמא אמיצה כואבת ונרגשת ישבה מול 430 מאזינים וסיפרה.

כולנו שמענו על ארז שלה.

וביום הזכרון 2020, האחר, שכולם כל כך רחוקים, היא הצליחה להחיות את ארז שלה ב430 בתים מול כ600 מאזינים נרגשים, משפחה, חברים, חברים של חברים ומוזמנים נוספים

ושטיח חייו של ארזי שלה נארג כבמלאכת מחשבת מסיפורי חברים בפרקים שונים של חייו הכל כך קצרים הכל כך מלאים.

ודמותו העוצמתית והצנועה בשעה הזו קמה לחיים בפרטי פרטים שלא ידענו ולעולם לא היינו יודעים.

אמא אחת והמון אנשים נדהמים ומחוברים.

חיבקתי אותך חיבקתי את ארז את אורן את אלוש ואלוני

חיבקתי את מירבוש ובעיקר חשבתי על אורי ועל ההזדמנות שנתת לו בסיפור ובספר להכיר את אבא שלו.

ארז יקר ילד אהוב, נער נפלא איך לא שמתי לב שגדל כך אדם

שהיה יכול בוודאות להיטיב כל כך בעולם.