השרה עלינו מטובך ומתבונתך, ארזי // אביבה פלקסר

השרה עלינו מטובך ומתבונתך, ארזי שלי בִּמְקוֹם לָתוּר אֶת אַרְצֵנוּ בַּמִּשְׁעוֹלִים -

עִם אוּרִי בִּנְךָ, בְּסַנְדָּלִים,

בִּמְקוֹם לְהַכִּיר לוֹ כָּל תֵּל, גִּבְעָה וּפְרָחִים -

עִם מַקֵּל וְכוֹבַע עַל הָרָאשִׁים,

בִּמְקוֹם לִשְׂחוֹת בְּמַיִם עֲמֻקִּים -

עִם אוּרִי בִּנְךָ הַתִּינוֹק

וְלַעֲקֹב עִמּוֹ בַּלֵּילוֹת

אַחַר הַגָּבִישׁ -

הוּטַל גּוּפְךָ לְבֵית אֶבֶן קְטַן מִדּוֹת,

וּמִשָּׁם רוּחֲךָ בּוֹעֵט בִּי אֲנוּשׁוֹת.

מָה תִּרְצֶה, בְּנִי, לְהַזְכִּיר לִי?

שֶׁיֵּשׁ לָקַחַת אַחְרָיוּת

כִּי חַיֵּי אָדָם אֵינָם הֶפְקֵר,

שֶׁאֲדָמָה פָּחוֹת חֲשׁוּבָה מֵהָאָדָם,

שֶׁאֱלֹהִים נְתָנָהּ לְכֻלָּם,

שֶׁכְּדַאי כְּבָר לְהַגִּיעַ לְהֶסְדֵּר,

שֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ אִתָּם לְהֶסְדֵּר,

שֶׁסּוֹלִידָרִיּוּת, הוּמָנִיּוּת וּפִיּוּס

אֵינָם מִלִּים גַּסּוֹת,

וְשֶׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ לְהִשָּׁאֵר "שָׁם" לְבַד,

שֶׁאִישׁ לֹא יִצְטָרֵף אֵלֶיךָ לְ"שָׁם".

וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ סְלִיחָה -

עַל הַחֲשִׂיפָה.  

אֲנִי רוֹצָה, אֶרֶז בְּנִי -

פְלֵקְס פְלֶקְסֶר בִּלְשׁוֹן חֲבֵרֶיךָ -

לִבְרֹא אוֹתְךָ מֵחָדָשׁ,

לְהַחְזִיר אוֹתְךָ לְעוֹלָמֵנוּ,

שֶׁתִּתֵּן הַשְׁרָאָה

מֵהַצְּנִיעוּת שֶׁבְּךָ,

מֵחֶדְוַת הָעֲשִׂיָּה,

מֵהַשּׁוֹבְבוּת

וּמֵהַסַּקְרָנוּת הָאֵינְסוֹפִית.

הוֹשֵׁט לִי יָד, אֶרֶזִי שֶׁלִּי,

וְאוּלַי סְלִיחָה תַּגִּיעַ?

וְאוּלַי הַשָּׁלוֹם יַגִּיעַ?

וְאוּלַי הַמָּשִׁיחַ יַגִּיעַ?

ארזי שלי, לא זכית לאריכות ימים, חיית אפילו פחות מאביך זאביק. שניכם ידעתם ליצור לעצמכם חיים מלאי תוכן, עשייה ומשמעות. ויש בזה מעט נחמה בעבורי.