אֶרֶז – הָאוֹר // מירה מרכוס קליש

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב תִּזְרַח,

וְהָעוֹלָם יוּאַר

אַךְ לְעוֹלָם יְהֵא בָּהּ פָּגַם

הָעָצְמָה קָטְנָה לָעַד

וּבְאוֹר שֶׁהוּעַם,

לְעוֹלָם תְּהֵא שָׂם -

תְּמוּנָתְךָ, הַחִיּוּךְ הַמְּהֻסָּס

וְאָנוּ נַבִּיט וְנִרְאֶה לְעוֹלָם,

אוֹתָךְ שָׂם וְלֹא כָּאן.

נִגַּע בַּפְּגָם שֶׁנִּפְעַר בַּנְּשָׁמָה

שֶׁתִּצְהַל בְּצוּרָה שׁוֹנָה

גַּם לַזְּרִיחָה,

כִּי תָּמִיד הָאוֹר יְהֵא חָסֵר מַה

אוֹתוֹ שֶׁהֵאִיר וְחִמֵּם וְנָגַע

כְּשֶׁהָיִית כָּאן כֻּלְּךָ.