אולי ארז יחזור לרגע, רק לרגע לקבל חיבוק // הדודה אביבה דותן מגנוס מהקיבוץ

עודכן ב: 5 אוג 2020

שמונה ימים בלעדיך ארז ( 20/03/2013)

השחור לא התפנה לטובת האור והלילה לא פינה מקומו לבוקר... סדרי עולם יציבים הוחלפו. רמזים ציניים לבוקר חדש עמדו מול שתי דלתות ,לבושים בכחול בתכלת ובירוק ,אמרו את מה שמענו לשמוע, סיפרו את מה שלא רוצים להאמין לו , הסבירו את מה שאין לו הסבר. - מיומנים במלאכת הבשורה הם עשו את מלאכתם. ככה זה כאשר סידרי עולם מופרים. את מקומה של ההשגחה העליונה תופסים ממלאי מקום. ואיך בדיוק הם יכולים להסביר את הכשלים של בורא עולם.

גם לכוח שלהם יש גבול וגם להם יש אוצר מילים מצומצם מידי ולא מתאים: "אסון, מת, נפל, כשל טבני" מה הם יכולים לעשות ? הם עושים שימוש בכלים שיש להם. והמילים כמו מתביישות –גם להן יש אורך ותדר וצליל וגם הן, מסכנות, עם כל הרצון הטוב והמוטיבציה שלהן הן לא יכולות לקחת אחריות על המשמעות, הן מוגבלות מלתת ביטוי.

והמחשבות – נעלמו ונשארה אחת כזו שמלווה את כל השבוע - אולי ארז יחזור לרגע , רק לרגע לקבל חיבוק , עידוד , עצה וצידה לדרך כל כך ארוכה. אולי גם הוא ירצה לחבק ולהגיד משהו לפרידה . אולי מילה אחת לפחות - מין דיבור ארז כזה – מצומצם ורחב. זה מסע ארוך מידי , זה לא כמו שנה באפריקה זה הרבה יותר ארוך. בתוך החשכה והבילבול והעצב התהומי ומועקה שהתיישבה במרכז הגוף וממענת להתפנות יש תינוק קטן, בקושי נולד ומבין את מה שאף אחד לא מבין. הוא עדיין לא שובש ולא קולקל הוא נקי מאמיתות עולם מעומסים וממידע קודם. בעיני התכלת שלו הוא מסתכל על העיניים המצועפות שלנו וממשיך בשלו - לחייך אל העולם , לצחוק ולגרגר ולבכות כאשר הוא רעב ולכאוב את נפיחות החניכיים ואת פריצת השן הראשונה . הוא פשוט שוכב לו בכאן ובעכשיו ומפיץ אור גדול של אורי קטן.

תראו ,אין לנו ברירה אלא ללמוד ממנו . לזהות שהוא יודע משהו שאנחנו עוד לא יודעים ... הוא יודע שיהיה גם טוב. וכאשר מירבי תפשיט אותו מבגדיו להחליף לו חיתול הוא בתמורה יחייך ויחליף לה את מצב הרוח ויטפטף לה טיפות החכמה שלו .

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

"הזמן הוא זמן של כפור"

7 שנים בלעדיך ארזי שלי, בצל הקורונה (12.3.2020) אל מוקירי ארז, נאלצנו לבטל את האזכרה ב-12.3.2020 בשעה עשר בבקר, בגלל הקורונה שהחלה לצבור תאוצה, בגלל מזג האוויר הסוער שהיה צפוי ובגלל השבתת הלימודים בב